ב"ה, ט"ז אלול, תשי"א
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה שמואל גדלי'[1] שי'
שלום וברכה!
בנועם קראתי מכתבו מה' אלול, בו מתאר את שירותו בצבא וגם פעולותיו שם בנוגע לחיזוק היהדות ולהשפעה ביר"ש על חבריו וסביבתו,
נהניתי במאד בקראי את הפרטים בזה, כי גודל הענין בזה אין לתאר בכתב. וממלא הוא בזה שליחות גדולה ביותר, ואין אתנו יודע עד מה, אבל בהתחשב עם גודל ערך פעולותיו בזה, הנה בצדק יש לומר שאם לא בא בצבא אלא בשביל זה, דיו, וכשימלא תפקידו בזה בטח יוכל לקבוע עתים לתורה לעצמו וגם עם זולתו מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף גם יחד.
מוסגר פה קטע משיחת התועדות שבת מברכים אלול, אשר מהראוי שיפרסמו באופן המתאים בין לחבריו והפלוגה שלו והן לחבריו בדיעה שיכול לבוא עמהם בקשר בפלוגות אחרות, ואם צריכים עוד איזה הסברה נוספת בזה, הרי על בינתו אשען למצוא אותיות המתאימות להסברה זו, ואתענין לדעת מפעולתו הטובה בזה.
אסיים בבקשה נפשית למסור ברכתי לכל חבריו אשר בחיל (לא כמו שהוא כותב במכ' רק החיל הדתי. כי ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, "אז א איד ניט ער וויל און ניט ער קען זיין אפגעריסען פון אלקות" ובמילא כל החברים שלו דתיים המה, אלא שיש מהם שחסר להם הידיעה עד"ז, אבל סוכ"ס הרי לא ידח ממנו נדח, וגם הם ידעו שנאמנים הם לה' ולתורתו, ולכן הנה ימסור) לכולם ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, ובפרט אשר שנה הבאה היא שנת השמיטה, הרי יקויים בה, ע"י השתדלות כל יושבי', שבת שבתון יהי' לארץ שבת לד'.
בברכת הצלחה בהשפעתו על חבריו וכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה לו ולכל סביבתו.