ב"ה
, יום א' דחנוכה, ה'תש"ל — ברוקלין, נ.י.
לכבוד מר אלי' שי' עמיקם
שלום וברכה!
שמחתי
לראות את מר
בהתועדות
(של ו' תשרי) וקויתי שתהי' הזדמנות לפגישה ושיחה פא"פ, בפרט ששמעתי שעשה איזה זמן בארה"ב. אבל כיון שלא היתה הזדמנות לדבר פא"פ, הרי ימים אלו ימי כושר הם גם לדברים שבכתב, ברוח ההתועדות שנתקיימה בימי הכתיבה וחתימה טובה, ובעיקר להביע איחולַי שמנצל כל האפשריות שלו באותם הכיוונים שדברנו כאשר נפגשנו, ונשאר אצלי הרושם ששנינו באנו לאותה מסקנה, אף על פי שלא הוברר לגמרי באיזה אופן יוציאה בפועל. אבל כיון
שאמרו
חכמינו ז"ל מעשה הוא העיקר, תקותי שחיפש כל הדרכים, ולא רק במחשבה אלא גם במעשה, שהרי אין
חכם
כבעל הנסיון, וסוף סוף מוצאים הדרך הכי מועילה והמביאה לתוצאות במדה הכי גדולה.
ומובן שיהי' לי נחת רוח לשמוע ממנו, ובעיקר בשורה טובה ומעודדת שהענינים נעשים בפועל.
ויהי רצון שכל הענינים, הכלליים והפרטיים, יתקדמו באופן
דמוסיף
והולך מוסיף ואור, כהוראת ימי חנוכה אלו והנרות הללו שאנו מדליקין בהוספה מיום ליום.
בכבוד ובברכה,
מ. שניאורסאהן
נ.ב. אף על פי שבא בתור נ"ב, אינו אלא בשורות המכתב, אבל לא בחשיבות הענין, והוא שבתקותי האמורה נכלל ג"כ המשך פעולותיו בהוצאת "תלמוד לעם", אף על פי שלא ראיתי חוברות חדשות לאחרונה.