ב"ה, ז' בטבת, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י. — תלמידי ביה"ס תיכון מקצועי "תורה ומקצוע", בני ברק ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בנועם קבלתי מכתבם, בו כותבים על דבר התרשמותם מהשיחה ששמעו מפי מנהלם הנכבד שי' בי"ט כסלו על אודות תורת חסידות חב"ד ועניני'.
ומיוסד על
מאמר
חכמינו ז"ל מעשה הוא העיקר, שבודאי זהו גם כן הקו בהנהגתם בחיי היום-יום, בטוחני אשר ההתרשמות האמורה תתבטא בענינים של מעשה בפועל, זאת אומרת הנהגה על פי תורת החסידות הדורשת תוספת הידור בקיום המצוות, ובפרט במצות
תלמוד
תורה שהיא כנגד כולם, להוסיף בהתמדה ושקידה וחיות. והרי
אין
לך דבר העומד בפני הרצון.
ובפרט כשהדברים אמורים בנוגע לבני נוער, שהדרישה מהם גדולה פי כמה, הא' מפני שאין להם בילבולים מצד דאגת פרנסה, והב' מפני שאלו הן השנים שבהן מניחים ומבצרים את היסוד לכל החיים, וכדוגמתו בבנין כפשוטו, שכל חוזק הבנין, ואפילו יופיו ושיכלולו וכולי, תלויים ביסוד חזק ומוצק שיוכל לעמוד בפני כל שינויים והזדעזעויות וכולי.
שלכן כדאית כל השתדלות והתאמצות להשקיע יותר ויותר מרץ וחיות משך שנים יקרות אלו לחזק יסודות התורה והמצוה שהן היסודות האמתיים והנצחיים לכל השנים הבאות,
ימי
שנותינו שבעים שנה ובגבורות שמונים שנה
והיו
ימיו מאה ועשרים שנה.
בודאי יודעים על דבר תקנת שיעור תהלים חדשי לומר בכל יום אחר תפלת שחרית, ונוהגים כן.
מהראוי שאלו שלא בדקו תפלין שלהם תוך י"ב חודש, יעשו כן עכשו.
בברכה להצלחה בלימוד תורתנו הק' תורת אמת, ובאופן שיהי' הלימוד מתאים
להוראת
חכמינו ז"ל לימוד המביא ליד מעשה קיום המצוות בהידור, ולמילוי משאלות לבבם לטובה ולברכה.