ב"ה, י"ב שבט, תשכ"א
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ מו"ה יוסף יהודא שי' מו"ה נפתלי שי'
שלום וברכה!
במענה למכתבם מט' בשבט, ושאלתם האם יש מקום להזזת הברת המלים בכדי שיתאימו לכללים דמלרע ומלעיל.
בכלל אין מובן החשש שלהם, שהרי בנגינה אין מקפידים כלל וכלל על כללים האמורים, ואפילו על כללים עוד יותר עיקרים עד שלפעמים מוסיפים הברות וכו'.
באם מאיזה טעם שיהי' הרי דוקא בנדון זה כלל הוא באופן דיקוב הדין את ההר, יכולים לשנות, אבל כנ"ל מיטב השיר אי התלותו בכלל דקדוק וכו'.
ב) האם לעבד הנגונים למקהלה בשני קולות, שאז בקל יותר יתקבל ע"י המורים.
גם בזה תמי' לכאורה דאיפכא מסתברא, שהרי נגון המעובד לשני קולות אי אפשר שיושר ע"י אחד (באם שלא הספיק הזמן להכין מנגן שני או שאין מנגן לזה וכו'), בכ"א כיון שכנראה רוצים הם למלאות רצון ותאוה כל אחד, גם בזה אין כל עיקרון, כיון שעצם הנגון לא ישונה במאומה יכולים לעבדו באופן המתאים.
ג) לשאלתם האם לציין שם המעבד וכו' - מובן שזהו תלוי במנהג המקום וכן תגובת הצבור, אף שתקותי חזקה שנקודה השני' אין בזה חשש, כיון שהמעבד שכותבים איש ישר הוא, ובודאי התחיל להתנהג בדרך הישרה היא דרך תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהן נאמר וחי בהם, ובודאי אשר ציון שמו בחוברת יוסיף בו כח ועוז להתגבר במלחמת היצר והרי הקב"ה עוזרו.
בברכה לבשו"ט בכל האמור ובכללות הפעולות דהפצת המעינות חוצה, והרי באים הננו ז"ע מיום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל.
נ.ב.
כבקשתם נשלח המכתב בלי תור.
מו"ה יוסף יהודא שי': מרטון. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ח ו'תקיא. ו'תתקעז.
מו"ה נפתלי שי': קראוס. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ט ז'שלח, ובהנסמן בהערות שם.
הזזת הברת המלים: בחוב' שירון חסידי, שהוכן ע"י הנ"ל והיה בטיפול במשרד החנוך.
B"H, 12 Shevat, 5721. Brooklyn.
Havavach iy"a nu"n mo"h Yosef Yehuda mo"h Naftali
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from the 9th of Shevat and your question about whether there is room to adjust the syllabic emphasis of words so they fit the rules of milra and mil'el: In general, your concern is not understood, since in melody there is no strict adherence at all to these rules—even more fundamental rules are sometimes disregarded to the point that syllables are even added, etc. If for any reason it is necessary, then specifically in this case the rule is "let the law pierce the mountain," so you may change it; but as mentioned above, the best song does not depend on grammatical precision.
b) Regarding whether to arrange nigunim for choir in two voices so that it will be more easily accepted by teachers: Here too it seems surprising—on the contrary! A nigun arranged for two voices cannot be sung by one person (if there was not enough time to prepare a second singer or if there is no singer available for this part, etc.). In any case, since it seems you want to fulfill everyone's wishes and desires, there is no principle at stake here either; since the essence of the nigun will not be changed at all you may arrange it as appropriate.
c) To your question about whether to note the name of the arranger etc.—this depends on local custom and public reaction. Still, I strongly hope that regarding the second point there should be no concern: since the arranger whose name would be written is an upright person who has certainly begun to conduct himself according to our Torah—the Torah of life—and fulfills its mitzvos about which it says "and you shall live by them." Certainly noting his name in the booklet will add strength and courage for him to overcome his yetzer hara (evil inclination), and surely Hashem will help him.
Blessings for good news in all mentioned above and in all activities spreading forth the wellsprings outward. We are now approaching (may we merit) the day of hilulah of my revered father-in-law, leader of Israel.
P.S. As requested your letter is being sent without delay.
Summary
The Rebbe teaches that musical practice allows flexibility with pronunciation and arrangements in nigunim. Crediting an arranger depends on local custom but can encourage positive behavior when done appropriately.