ב"ה, ב' מנ"א, תש"כ
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מה' תמוז עם המצורף אליו, קוים ותכנית להקמת מרכז לחסידות.
והנה מובן שבכלל, כל ענין של התאחדות החרדים לדבר ה' בכלל ובהנוגע להפצת מעינות הבעש"ט ז"ל שהיא היא תורת החסידות בפרט, נכון ביותר, ואין צורך בכל אריכות וביאור בזה.
לאידך גיסא כפי שרואה הנני המצב, הקמת מרכז האמור בכדי שתהי' בהצלחה, צריכה להכנה בכמה שטחים ולכל לראש שכל השייכים ומשתדלים בזה יפעלו במרץ יותר גדול כל אחד בשטח שלו ובאופן דמוסיף והולך - שנוסף על תועלת הדבר וההכרח שלו הרי העבודה עצמה תוכיח לכל אחד מאלו גודל התועלת והאי אפשר בלא"ה של הקמת מרכז האמור, כי לצערי הנה מכמה טעמים שאין כאן המקום לבאר אותם, לא כל אחד יכיר בתועלת הענין, ואחדים גם ינגדו לזה וד"ל.
מפני השקפתי האמורה שעדיין כל הענין דורש הכנה מסודרה ולהמשך זמן די חשוב, אינני נכנס לפרטים ואופני המרכז אודותם כותב, כיון שאינו נוגע לפועל, אבל כמה נקודות מהתכנית דורשים שינוי מוחלטי ואחדים שאי אפשר בכלל להסכים עליהם אלא שכנ"ל לא הגיע הזמן לדון בהענין.
מתאים לתוכן כתבו ורוחו, תקותי חזקה שיש לו קביעות עתים בלימוד תורת החסידות בכל יום ובהוספה ביום הש"ק אשר קדש הוא לה' ובכל מקום שידו מגעת פועל הוא בכיוון האמור שהרי סו"ס המעשה הוא העיקר גם בשטח החסידות, חלק מתורתנו ולדעת את המעשה ה"ז ע"י הלימוד שקדמו שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה.
בכבוד ובברכה.