ב"ה, י"ט שבט, תש"כ
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ צנמ"ס וכו' מוהרש"י שי'
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מאור לועש"ק שירה, לאחרי הפסק הבלתי רגיל כלל במכתבי כת"ר, שכבר עורר גם דאגה, ואולי הסיבה בזה במ"ש בסיום מכ' אודות פטירת אחיו ע"ה.
ויהי רצון שמכאן ולהבא אך טוב בטוב הנראה והנגלה יבשר תכה"י.
במ"ש אודות שאלת הרה"ר, - מובן שמסכים הנני להחלטתו, מהטעמים שכותב ועוד כהנה וכהנה, ות"ח על הפרטיות שכותב בזה.
אמש שעות ספורות לפני קבלת מכתבו, בקרוני ב"כ הקליימס קונפרץ וכן הרב יהושע שי' הוטנר, ובנפרד - מבלי שידע אחד מהשני, ומובן שעם שניהם דברתי בהנוגע לאנציק' התלמודית. וב"כ הנ"ל שנה עוה"פ על עמדתם, שמיקרים הם את המפעל ורוצים לעזור והלואי שיופיע בתכיפות יותר וכאילו זה גם מניעה להגדלת ההקצבה.
כשהצעתי הטענה להר"י שי' אמר, שאין ענין אחד תלוי בחבירו, כיון שגם בשביל הכנת הערכים - חשובה במאד הגדלת התקציב, שככל שירבו המתעסקים בזה תתקדם הכנת הערכים, - ולשאלתי מהי התועלת כיון שזהו מהדו"ק של הערך וכת"ר הרי כותב לי שהקצב בו מופיעים הכרכים - די מהיר הוא בהתאם לאפשריותו. אמר, שמקוה שכשיתרגלו כותבי הערכים ויכנסו יותר בהעבודה, הרי יומעט עי"ז הזמן שכת"ר צריך להקדיש להגהת הערך או לתקונו שיפורו ועד לכתיבה מחדש, ועוד הוסיף שכאילו במהדו"ק הרי כבר נכתבו ערכים עד אות ע', ובאם תהי' הקצבה מספיקה, יש לקוות שבמשך ג' ד' שנים, ז.א. זמן פעולת הק' קונפרנץ, יוכלו לגמור מהדו"ק הנ"ל עד גמירא.
מובן שאיני יודע נכונות האמור, אבל על אתר אמרתי לו - שבידעי השקפת אנשי הק', הרי הודעה זו תעשה עליהם רושם הכי טוב, ההודעה בשני הפרטים, שכבר ישנה מהדו"ק עד אות ע' לערך [ויש מקום לומר שירצו שיוכיחו להם אמיתת הנ"ל], ועוד יותר ההוספה בזה שישנה תכנית שבג'-ד' שנים תוגמר כתיבת מהדו"ק זו. ונדברנו, שכשיתקרב זמן הגשת הבקשות, הרי יודיעו מצב הדברים, ואולי ישלחו גם העתק הבקשה שישלחו להקליימס.
וא"ת אהי' לכת"ר - באם גם מצדו יודיע - המצב עתה, וכן, באופן חשאי, האם נמצאים בין המשתתפים בהנ"ל בירושלים עיה"ק ת"ו כאלו שמזמן לזמן מתקדמים בהאמור באופן שתקל עבודת כת"ר בזה וקצב הופעת הכרכים יתגדל.
במ"ש אודות העשירי יהי' קדש מכל מקום, שכשיש ט' מתגלה מלמעלה יו"ד, וכנראה מסגנונו רוצה לדמות זה להענין - דתספרו חמשים יום אף שבפועל בדבור אין סופרים אלא מ"ט.
ולכאורה לא נמצא הענין דממילא אלא במספר החמשים (בספירות - ספירת הבינה) ולא במספר העשירי (ספירת המלכות). וכמו בכל עניני פנימיות התורה גם לזה יש מקביל (שפיגעלט זיך אפ) בנגלה דתורה, והוא אשר ענין קדושת יום החמשים - באה בדרך ממילא לגמרי (ומדויק בזה קדושת יום החמשים - שבודאי אין הכוונה על הזמן דממילא קאתי, שהרי בזה אין נפק"מ מיום החמשים - להימים שלפניו) משא"כ במעשר שעכ"פ פעולה ישנה, אלא א) לא פעולת האדם, כ"א של הדבר הנעשה קדש, ב) אינה פעולת אדם אלא דבהמה, - יציאה מן הדיר (שינוי מקום) [או יציאה מן הכלל - ע"י מנין האדם].
ולכאורה מהענינים המבוארים בדא"ח, יש לבאר העשירי יהי' קדש מכל
מקום - בהענין המתרץ מה שבס"י לא נזכרו אלא ג' יסודות, ולא יסוד העפר, כי נכלל הוא בהג', וכשמבשלים מים על האש והרוח מפסיק ומחברם הרי פעולה משותפת דג' אלו מגלה העפרורית אשר במים, ואכמ"ל. ובפרט שלא מצאתי לע"ע הדבר מפורש.
ואסיים מעין פתיחת מכתבו, שראיתי שכותב תש"כ בכ"ף כפופה - ותיתי לי שמכבר עניתי כהאמור לשואלי, ואחרי כן שמעתי שגם מסביב לכ"ף פשוטה וכ"ף כפופה מתלקח ריב באה"ק ת"ו! - להעיר מלקו"ת שה"ש לה, ג. שו"ת השיב משה ס"א.
ומוסג"פ העתק מכתבי מ"ש לא' זה לא מכבר.
בברכה לבשו"ט בכל האמור, בענינים הכללים והפרטים גם יחד,
מ. שניאורסאהן
נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 362 והושלמה ע"פ צילום האגרת.
מוהרש"י: זוין. אגרות נוספות אליו - לעיל ז'סו, ובהנסמן בהערות שם.
הרה"ר: הרבנות הראשית. ראה לעיל חי"ח אגרת ו'תתקסז.
וא"ת: ואסיר תודה.
במ"ש אודות העשירי יהי' קדש: לעיל אגרת ז'קפו. בהמשך לזה לקמן אגרת ז'שלג.
ז'שנו.
בס"י... ג' יסודות: ראה גם לעיל חי"ח אגרת ו'תתקג.
שמכבר עניתי: ראה לעיל ז'קצ, ובהנסמן בהערות שם.