ב"ה, י"ג טבת, תש"כ
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו, וכבקשתו בא המענה מבלי לחכות על התור.
בו כותב בשאלה אודות אשה, ששני פעמים כבר עשו לה נתוח קסרי (לידה באופן דיוצא דופן) וכיון שהיא עומדת עתה ללדת, מציע הרופא באם שגם בפעם הזאת, תהי' הלידה באופן האמור, אז לדעתו יש חשש באם תתעבר עוד הפעם, ולכן רוצה לעשות לאחרי הלידה, מעין נתוח באופן שלא תוכל להתעבר עוד.
והנה בכלל אין עניני לפסוק דינים, אבל מה שלכאורה פלא בהאמור, שהרי ידוע דעת הרופאים (דוקא בשנים האחרונות), שגם לאחרי לידה באופן יוצא דופן, אפשרית לידה באופן נורמלי, כן לדעתם אין הגבלה מצד הבריאות, במספר לידות באופן יוצא דופן, כי אם תלוי במצב בריאות הכללי של האשה בעת הלידה, ז.א. שאין להחליט בהנוגע לחשש עבור ולידה כ"א בהתאם למצב בריאותו אז, ובזה הרי כמה תרופות להחזקת הבריאות בכלל, וגם לחיזוק האם וכיו"ב.
עוד זאת, ידוע פסק דין אדמו"ר הצמח צדק, שבמקום חשש בעיבור כנ"ל מתיר לשמש במוך, וע"פ הטעמים נראה שזה קל יותר מאשר ע"י נתוח ששוללים לגמרי אפשרית עבור.
ועוד להוסיף (ובטח גם זה יסבירו הרופא), כי על פי רוב, הנתוח למניעת עבור, נעשה באופן שהם קושרים (וסותמים) את הצנורות אשר באשה, ולפעמים קרובות, קורה, אשר קשירה זו מתפרדת, ואפשרית העבור חוזרת לקדמותה אלא שאין יודעים עד"ז, במלות אחרות, מצד המטרה להזהר מעבור, צריך עיון מה טוב יותר, האם באופן דפסק הצמח צדק הנ"ל או באופן דקישור הצנורות הנ"ל.
ועוד נקודה להוסיף וגם היא עיקר, שבכלל על פי החקירה ודרישה בשטח חכמת הרפואה בשנים האחרונות, עלול כל יום ויום לחידושים ותגליות שלכן על האדם להמנע לעשות ענינים כאלה, שאי אפשר לשנותם לאחרי כן, אפילו באם יתחדש טפול השולל הכרח הענין שעשו.
כיון שכותב אשר הרופא הנ"ל הוא שומר תורה ומצות, נוסף על היותו מומחה בהענין, מהנכון אשר לאחרי שיברר נקודות האמורות אצל רופא מומחה אחר באופן פרינציפיוני, ידבר עוד הפעם עם הרופא השומר תומ"צ ויברר כל הנ"ל.
והשי"ת המשגיח על כאו"א בהשגחה פרטית, יראם הדרך הנכונה איך להתנהג בהאמור.
ואכפול ברכתי אשר השי"ת ימלא ימי הריונה כשורה ובנקל ותלד זחו"ק בעתה ובזמנה כשורה ובקל.
בברכה לבשו"ט.
לשמש במוך: ראה גם לעיל חי"ב אגרת ד'לב, ובהנסמן בהערות שם. חי"ד ה'יג, ה'ריח.