ב"ה, כ' תשרי, תש"כ
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו ובהמשך לברכת השנה שבטח קבל מכבר.
א) במ"ש אודות שנת המאתים להסתלקות הילולא של הבעש"ט.
הנקודה הכי מוכרחת להדגיש היא, להוציא מלבם של התועים שכל תורתו של הבעש"ט הוא אך ורק, דרחמנא לבא בעי, ודלא ח"ו כפסק המשנה, אשר המעשה הוא העיקר, ובמילא באים למסקנא וכו' וכנ"ל מוכרחת ההדגשה שלא הקיל ח"ו הבעש"ט כקוצו של יו"ד אפילו בדקדוק קל של דברי סופרים, כי אם הוסיף ע"ד גודל ענין הכוונה, ועוד אשר לכאו"א מבני ישראל, ניתנה היכולת המלאה להתאחד עם בוראו ע"י תורתו ומצותיו. [ולא רק אלו שנבראו בכשרון שכלי להעמיק בלימוד התורה] אבל כאו"א מחויב בפועל ובמעשה המצות, וכאו"א, בלשון רבנו הזקן, כפי יכולת השגתו ושרש נפשו, מחויב גם בפרד"ס שבתורה.
ב) במה שהעיר אודות הצעות לשתף תלמידי בתי ספר בתהלוכות שונות ומפגנים שונים.
הנה בכלל אין דעתי נוחה מענינים כהנ"ל שהרי אין מבטלים תשב"ר אפילו לבנין ביהמ"ק עאכו"כ וכו' ויוצא מכלל זה הוא רק בהשתתפות ענינים אשר ערך חינוכי להשתתפות, שהרי לימוד התלמיד הוא לא רק בדבור כ"א גם ע"י פעולות וענינים כהנ"ל, ואדרבא רואים במוחש שנחרתים ונזכרים יותר עמוק בנפש התלמיד.
הפועל יצא שקודם להשתתפות הרצוי' - צ"ל הסברה מהמורה או המדריך, אודות הנקודה הפנימית דהשתתפות זו, מהנ"ל מובנת ג"כ הזהירות הדרושה בכגון אלו, שהרי תמיד יש מקום שהתלמיד ישמע הסברה עוד ממי שהוא בהנוגע להענין בו משתתף, וכמו זה שמזכיר במכתבו, שהסברה השני' יכולה להביא למסקנא הפכית, וכמו שמעיר ג"כ במכתבו, ובמקום ספק בכגון דא, הרי שב ואל תעשה עדיף, ובמה שמעיר על הנקודה שלא לפרוש מן הצבור, הרי אדרבה לפעמים יש להשתמש בהדגשה נוספת אודות חשיבותה של שיטה והשקפת עולם שהיא עד כדי כך שצריך לפרוש מן הצבור, ולא להתפתות מזה שרבים אומרים בהיפך.
ג) במ"ש אודות בנו שי' שלא השתחרר לגמרי ממה שקורה לו וכו' אף שהמצב נעשה טוב בהרבה ממה שהי' בעבר.
בודאי ביאר להם הרופא שהנ"ל תלוי ברקע העצבים עכ"פ חלק חשוב ממנו, וכשחלה השתפרות וחיזוק ואימון בעצמו וכו' חלה הטבה גם בהענין, אלא שבכדי להגדיל הטבה ולבטל את כל הענין, ישנם כמה תרופות שמצווים הרופאים, וכמו למעט באכילה וכמובן שתי' סמוך לשינה וכו'.
ד) במ"ש אודות מניעה מהריון וכו'.
הרי תורתנו - מל' הוראה - היא תורת חיים (כולל חיים לא רק בעוה"ב אלא גם בעולם הזה, ואדרבה - הוא העיקר, שהרי לא בשמים היא) והענין דלחץ דם, מלבד שמשתנה מזמן לזמן ותלוי במצב ההתרגשות ובמצב רוח בכלל וכו' והיסח הדעת ממעט בזה כו"כ, הנה גם הרופא יסבירם אשר אלפים ואלפים בלחץ דם יותר על הרגיל, מולידים בנים ובנות באופן הכי טוב וכו'.
ונקודה העיקרית בהאמור, אשר כל התערבות מצד האדם בענינים כהנ"ל השייכים אך ורק לבורא עולם ומנהיגו, ה"ז היפך שכל הפשוט ולא רק היפך השקפת התורה, ויש להוסיף בזה עוד כמה נקודות ולא אביא רק שתים.
(א) מחובת דורנו זה, שכ"א הוא כאוד מוצל מאש השמדות ל"ע ול"ע ר"ל, למלאות לא רק הנעשה ע"י אלו שנספו על קידוש השם אלא עיקר הוא למלאות גם מספר בני ישראל כפשוטו.
(ב) בתקופתנו זו שכל אחד מחפש עילות ובנין אב אפילו באופן משונה, ובלבד להקל אורח חייו, יש חשש גדול שהנהגה האמורה תשפיע גם על אחרת לעשות כזה, שהרי אין מפורסמת הסיבה דלחץ דם וגם אין שואלים לסיבה והסברה וכו' כ"א מביאים ראי' מהנהגה בפועל.
ויהי רצון שיבשר טוב בכל הנ"ל ומהצלחתו בעבודת הקדש חינוך על טהרת הקדש וכל המוסיף מוסיפין לו.
בברכה לבשו"ט ולחג שמח.
מפני קדושת המועד לא בא כ"ק אדמו"ר שליט"א על החתום, והנני חותם בשמו.
המזכיר
הנקודה הכי מוכרחת להדגיש: ראה גם לקמן אגרות ז'קיד. ד'רכו. ז'שכח. ז'שלג.
ז'שנו. ז'תג.