014_מסכת אהלות פרק יד

אהלות פרק יד

(א) הזיז מביא את הטומאה כל שהוא. הגיזרה. והגבלית. בפותח טפח. איזהו הזיז. שפניו למטה. והגיזרה שפניה למעלה. ובמה אמרו הזיז מביא את הטומאה כל שהוא. בזיז שהוא גבוה מן הפתח שלשה נדבכין. שהם שנים עשר

הזיז שפניו למטה - כמין לוח יוצא מן הכותל לחוץ וראשו כפוף למטה לארץ לצד הפתח, הלכך מצטרף אהלו עם הפתח ומביא את הטומאה בכל שהוא וחשיב כאילו יש בו פותח טפח, ואם טומאה תחתיו הבית טמא, שרואין ראשו הכפוף למטה כאילו הגיע לארץ, ומביא טומאה שתחתיו לצד הבית:

וגיזרה - שפניה למעלה. ראשה כפוף למעלה ואין אוהל שלה מצטרף עם הפתח, הלכך בעיה פותח טפח:

וגבלית - מפרש בתוספתא כלי שמניקה מכאן ומכאן ומשייר מן האמצע:

שנים עשר טפחים - דשיעור כל נדבך ארבעה טפחים. ונדבך הוא שורה של בנין אבנים:

טפח. יתר מכאן מביא את הטומאה בפותח טפח. העטרות והפתוחים

והעטרות - אבנים סדורות בעיגול בולטות מן הקיר למעלה מן הפתח כעין כיפה לנוי, והיינו עטרה:

והפתוחים - שעושים מאבן על הפתח או על החלון לנוי, ופעמים שבולטים מן החלון ומן הפתח טפח או יותר:

. מביאין את הטומאה בפותח טפח:

(ב) זיז שעל גבי הפתח

זיז שעל גבי הפתח וכו׳ - הכא מיירי שנסתם הפתח, ומשום הכי בעינן שיהא בזיז פותח טפח. והכי משמע בתוספתא:

מביא את הטומאה בפותח טפח. שעל גבי החלון רום אצבעיים. שעל גבי מלא מקדח כל שהוא ר' יוסי אומר מלואו:

ושעל גבי החלון רום אצבעיים - כלומר בין חלון ששיעורו רום אצבעיים כגון שיירי המאור, בין חלון ששיעורו מלוא מקדח כגון העושה מאור בתחלה, זיז שעל גבי שניהם בכל שהוא:

ורבי יוסי אומר מלואו - חלון ששיעורו רום אצבעיים, זיז שלו שיעורו באצבעיים. וחלון ששיעורו מלוא מקדח זיז שלו נמי משערינן במלוא מקדח. ואין הלכה כר׳ יוסי:

(ג) קנה שעל גבי הפתח. אפילו גבוה מאה אמה

אפילו גבוה מאה אמה - אע״ג דזיז שיעור גובהו מן הפתח שנים עשר טפחים, בקנה החמירו משום דמיטלטל. ורבי יוחנן בן נורי סבר דאין להחמיר בקנה יותר מן הזיז, ולמעלה משנים עשר טפחים שיעורו בפותח טפח. והלכה כרבי יוחנן בן נורי:

. מביא את הטומאה כל שהוא. דברי ר' יהושע. רבי יוחנן בן נורי אומר אל יחמור זה מן הזיז:

(ד) זיז

זיז - שהוא רחב טפח וסובב את כל כותלי הבית מבחוץ, וכנגד הפתח אוכל שלש אצבעות ועל שאר הפתח אין זיז. שאם היה אוכל כנגד הפתח טפח היה הבית טמא לדברי הכל:

שהוא סובב את כל הבית. ואוכל בפתח שלש אצבעות טומאה בבית. כלים שתחתיו טמאים

כלים שתחתיו טמאים - בהא לא פליג רבי יהושע כדפליג בסיפא, לפי שדרך טומאה לצאת:

. טומאה תחתיו. ר' אליעזר מטמא את הבית. ורבי יהושע מטהר. וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה:

רבי אליעזר מטמא את הבית - כיון דזיז חמור שמטמא בכל שהוא, מביא את הטומאה לבית בשלש אצבעות:

וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה - והאכסדרה אוכלת בפתח שלש אצבעות, טומאה בבית, כלים שבאכסדרה טמאים. טומאה באכסדרה, ר׳ אליעזר מטמא הבית, ורבי יהושע מטהר. והלכה כר׳ יהושע:

(ה) שני זיזין זה על גבי זה

שני זיזין זה על גבי זה - ומכוונים זה כנגד זה:

. ויש בהן פותח טפח

יש בהן פותח טפח - שכל אחד מן הזיזים רחבו טפח על טפח:

. וביניהן פותח טפח

וביניהן פותח טפח - התחתון גבוה מן הארץ טפח והעליון גבוה מן התחתון טפח:

. טומאה תחתיהן. תחתיהן טמא. ביניהם. ביניהן

וטומאה תחתיהן - תחת התחתון. כל מה שתחתיו טמא ומה שעל גביו טהור, דחוצץ בפני הטומאה:

ביניהן - אם טומאה בין תחתון לעליון כל מה שביניהן טמא, אבל מה שתחת התחתון ושעל העליון, טהור, דחוצצים:

טמא. על גביהן

על גביהן - על גבי העליון. כנגד הטומאה עד הרקיע, טמא, וכל השאר טהור:

. כנגדו עד לרקיע טמא. היה העליון עודף על התחתון

היה העליון עודף על התחתון וכו׳ תחתיהן וביניהן טמא - דבין שהטומאה תחת התחתון בין שהטומאה ביניהן, אותו העודף שהעליון יתר על התחתון טפח מערב את הטומאה בכל מקום. אבל מה שעל העליון טהור, דחוצץ:

פותח טפח. טומאה תחתיהן. או ביניהן. תחתיהן וביניהן. טמא. על גביהן

על גביהן - על גבי העליון:

. כנגדו עד לרקיע. טמא. היה העליון עודף על התחתון

היה העליון עודף על התחתון וכו׳ טומאה תחתיהן - תחת התחתון:

פחות מטפח טומאה תחתיהן. תחתיהן וביניהן

תחתיהן וביניהן טמא - דאותו עודף מערב את הטומאה ביניהן ומביא את הטומאה למה שתחתיו:

. טמא. ביניהן

ביניהן - אם הטומאה ביניהן או למטה בארץ תחת המותר, דהיינו כנגד העודף ולא תחת התחתון:

או תחת המותר ר' אליעזר אומר תחתיהן וביניהן. טמא. רבי יהושע אומר ביניהן. ותחת המותר. טמא. ותחתיהן טהור:

רבי אליעזר אומר תחתיהן וביניהן טמא - דאע״ג דליכא טפח בעודף מביא את הטומאה לתחת התחתון, הואיל ועודף עליו:

ביניהן ותחת המותר טמא - מה שבין שני הזיזין ומה שתחתיהן בארץ כנגד המותר, טמא:

ותחתיהן טהור - מה שתחת התחתון. דכיון דאין במותר טפח אין הטומאה באה תחת התחתון. והלכה כר׳ יהושע:

(ו) יש בהן פותח טפח. ואין ביניהן פותח טפח. טומאה תחתיהן תחתיהן טמא. ביניהן. או על גביהן. כנגדו עד הרקיע

ואין ביניהם פותח טפח - שאין התחתון גבוה מן הארץ טפח ואין העליון גבוה מן התחתון טפח:

ביניהן ותחתיהן טמא - דאין התחתון חוצץ, כיון דאין תחתיו פותח טפח ולא על גביו פותח טפח, והעליון מביא את הטומאה לכל מה שתחתיו ותחת התחתון, וחוצץ למה שעל גביו, כיון דעליון גבוה מן הארץ טפח:

כנגדו עד הרקיע טמא - ומה שתחתיו טהור. דאע״ג דאין גבוה מחבירו טפח, הרי גבוה מן הארץ טפח וחוצץ:

. טמא:

(ז) אין בהן פותח טפח

אין בהן פותח טפח - שהזיזין אין ברחבן טפח, הלכך בין שהטומאה למטה בין שהטומאה למעלה לא חייצי כלל:

. בין שיש ביניהן פותח טפח. בין שאין ביניהן פותח טפח. טומאה תחתיהן. ביניהן או על גביהן. טומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת. וכן שתי יריעות שהן גבוהות מן הארץ

וכן שתי יריעות שהן גבוהות מן הארץ בפותח טפח - וגבוהות זו מזו טפח, דינן כשני זיזין:

פותח טפח: