ו תמוז
[לא הבנתי כל הקטע, וביארתי בדוחק. וצריך לעיין עוד]
הַמִצְוָה [היינו איזה מצוה שתהי'] נִמְשֶכֶת [מהקב"ה] עַ"יְ הַמַקִיף שֶבְּמִצְוֹת עַצְמָם [היינו מצות הצדקה, לאפוקי שאינם צריכים למשך המקיף של תורה כדלקמן.].
מִצְוַת צְדָקָה, עַדֶ"מָ, הִיא מִצְוָה כּוֹלֶלֶת, [היינו שלבד שהיא מצוה פרטית היא גם מצוה שכוללת כל המצוות] אַשֶׁר כָּל הַמִצְוֹת נִקְרָאוֹת בְּשֵם צְדָקָה [והם מצוות פרטיות, מעשה המצוה עצמה המשכת פנימיות. אבל המצוה של צדקה המצווה עצמה היא מצוה מקיפה].
וּמֵהַאי טַעמָא [שהאור והחיות של המצוה נמשכת ע"י המקיף שמצות עצמם] נָכוֹן בְּמְאֹד לָתֵת קוֹדֶם כָּל מִצְוָה פְּרוּטָה לִצְדָקָה, שֶׁהוּא [הפרוטה שנותן לצדקה] הַמְשַָׁכַת הַמַקִיף בְּפְּנִימִי. [היינו שהמצוה הפרטית שעושה היא רק המשכה פנימית. וע"י הצדקה ממשיכים המקיף בפנימית]
וּמִ"מָ הַוִי [המקיף שבמצוות] מַקִיף הַקָרוֹב, מַשֶׁאֵ"כֵּ תּוֹרָה שֶׁהִיא מַקִיף הָרָחוֹק וּפְּעּולָתוֹ [של לימוד התורה הוא] נַעַלֶה יוֹתֶר. [וממשיך מקיף בפנימית ממקור נעלה יותר.]