ב טבת, (ח דחנוכה) ז' דחנוכה
מִלְחֶמֶת הָיְוָנִים הָיְתָה "לְהַשְׁכִּיחָם תֹּורָתֶך וּלְהַעֲבִירָם מֵחוּקֵי רְצֹונֶךָ" וּכְּמַאמָר (ב"ר פט"ז) כִּתְבוּ כוּ' שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֶּאֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל.
כָּל הַמִלְחָמָה הָיתָה נֶגֶד אֳלֹקוּת, זָאל מֶען לֶערְנֶען תֹּורָה, זָאל מֶען מְקַיֵים זַיין מִצְוֹות הַמִשְפָּטִים וְהָעֵדֹות, רַק שֶׁלֹא לְהַזכִּיר שֶׁהִיא תֹּורַת הַ' וְשֶׁהַמִצוֹת הֵם חֻקֵי רְצֹונֹו יִתְבָּרֵך, נִיט דֶערמָאנֶען אִין תֹּורָה ומִצְוֹת דֶעם עִנְיַן פוּן גֶ-טְלִכְקַייט.