Enjoying this page?

SANHEDRIN - 93a – חלק – פרק אחד עשר – סנהדרין, צג ע”א

צורת הדף באתר היברובוקס

גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת.

שנאמר (דנייאל ג, כה) "ענה ואמר, הא אנא חזי גוברין ארבעה, שריין, מהלכין בגו נורא, וחבל לא איתי בהון, ורויה די רביעאה דמה לבר אלהין".

אמר ר' תנחום בר חנילאי, בשעה שיצאו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש, באו כל אומות העולם וטפחו לשונאיהן של ישראל על פניהם.

אמרו להם: "יש לכם אלוה כזה, ואתם משתחוים לצלם?!"

מיד פתחו ואמרו: (דניאל ט, ז) "לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים, כיום הזה".

 

אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן, מאי דכתיב: (שיר השירים ז, ט) "אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסניו".

"אמרתי אעלה בתמר", אלו ישראל, ועכשיו לא עלה בידי אלא סנסן אחד, של חנניה מישאל ועזריה.

אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: (זכריה א, ח) "ראיתי הלילה, והנה איש רוכב על סוס אדום, והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה [וגו']".

מאי "ראיתי הלילה"?

ביקש הקב"ה להפוך את כל העולם כולו ללילה.

"והנה איש רוכב", אין איש אלא הקב"ה.

שנאמר: (שמות טו, ג) "ה' איש מלחמה ה' שמו".

"על סוס אדום", ביקש הקב"ה להפוך את העולם כולו לדם.

כיון שנסתכל בחנניה מישאל ועזריה, נתקררה דעתו.

שנאמר (זכריה א, ) "והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה".

ואין "הדסים", אלא צדיקים.

שנאמר (אסתר ב, ז) "ויהי אומן את הדסה".

ואין "מצולה" אלא בבל.

שנאמר (ישעיהו מד, כז) "האומר לצולה חרבי, ונהרותיך אוביש".

מיד, מלאים רוגז, נעשים שרוקים, ואדומים, נעשו לבנים.

אמר רב פפא, שמע מינה, סוסיא חיורא מעלי לחלמא:

 

ורבנן להיכא [אזלו]?

אמר רב, בעין [הרע] מתו.

ושמואל אמר, ברוק טבעו.

ור' יוחנן אמר, עלו לארץ ישראל ונשאו נשים, והולידו בנים ובנות.

כתנאי.

ר' אליעזר אומר, בעין [הרע] מתו.

ר' יהושע אומר, ברוק טבעו.

וחכ"א, עלו לא"י, ונשאו נשים, והולידו בנים ובנות.

שנאמר: (זכריה ג, ח) "שמע נא יהושע הכהן הגדול, אתה ורעיך היושבים לפניך, כי אנשי מופת המה".

איזו הם אנשים שנעשה להן מופת?

הוי אומר, זה חנניה מישאל ועזריה.

 

ודניאל להיכן אזל?

אמר רב, למיכרא נהרא רבא בטבריא.

ושמואל אמר, לאתויי ביזרא דאספסתא.

ור' יוחנן אמר, לאתויי חזירי דאלכסנדריא של מצרים.

איני, והתנן: "תודוס הרופא אמר, אין פרה וחזירה יוצא מאלכסנדריא של מצרים שאין חותכין האם שלה בשביל שלא תלד"?

זוטרי אייתי, בלא דעתייהו.

 

ת"ר: שלשה היו באותה עצה, הקב"ה, ודניאל, ונבוכדנצר.

הקב"ה אמר: "ניזיל דניאל מהכא, דלא לימרו בזכותיה איתנצל".

ודניאל אמר: "איזיל מהכא, דלא ליקיים בי (דברים ז, כה): "פסילי אלהיהם תשרפון באש".

ונבוכדנצר אמר: "יזיל דניאל מהכא, דלא לימרו קלייה לאלהיה בנורא".

ומניין דסגיד ליה?

דכתיב: (דניאל ב, ) "באדין, מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי, ולדניאל סגיד וגו'":

 

(ירמיהו כט, כא): "כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל, אל אחאב בן קוליה ואל צדקיה בן מעשיה, הנבאים לכם בשמי לשקר וגו'".

וכתיב: (ירמיהו כט, כב) "ולוקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר, ישימך ה' כצדקיהו וכאחאב אשר קלם מלך בבל באש".

"אשר שרפם" לא נאמר, אלא "אשר קלם".

אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי, מלמד שעשאן כקליות.

(ירמיהו כט, כג): "יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם".

מאי עבוד?

אזול לגבי ברתיה דנבוכדנצר, אחאב אמר לה: "כה אמר ה', השמיעי אל צדקיה".

וצדקיה אמר: "כה אמר ה' השמיעי אל אחאב".

אזלה ואמרה ליה לאבוה.

אמר לה אלהיהם של אלו שונא זימה הוא.

כי אתו לגבך, שדרינהו לגבאי.

כי אתו לגבה, שדרתנהו לגבי אבוה.

אמר להו מאן אמר לכון?

אמרו, "הקדוש ברוך הוא".

והא חנניה מישאל ועזריה שאלתינהו, ואמרו לי: "אסור".

אמרו ליה: "אנן נמי נביאי כוותייהו, לדידהו לא אמר להו, לדידן אמר לן".

אמר להו: "אנא בעינא דאיבדקינכו, כי היכי דבדקתינהו לחנניה מישאל ועזריה".

אמרו ליה: "אינון תלתא הוו, ואנן תרין".

אמר להו: "בחרו לכון מאן דבעיתו בהדייכו".

אמרו: "יהושע כהן גדול".

סברי, ליתי יהושע דנפיש זכותיה ומגנא עלן.

אחתיוהו, שדינהו, אינהו איקלו, יהושע כהן גדול איחרוכי מאניה.

שנאמר: (זכריה ג, א-ב) "ויראני את יהושע הכהן הגדול עומד לפני מלאך ה' וגו'".

וכתיב: (זכריה ג, ) "ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך וגו'".

א"ל: "ידענא דצדיקא את, אלא מאי טעמא אהניא בך פורתא נורא, חנניה מישאל ועזריה לא אהניא בהו כלל?"

א"ל: "אינהו תלתא הוו, ואנא חד".

א"ל: "והא אברהם יחיד הוה?"

התם לא הוו רשעים בהדיה, ולא אתיהיב רשותא לנורא. הכא הוו רשעים בהדי, ואתיהיב רשותא לנורא.

היינו דאמרי אינשיף ,תרי אודי יבישי וחד רטיבא, אוקדן יבישי לרטיבא.

מאי טעמא איענש?

אמר רב פפא, שהיו בניו נושאין נשים שאינן הגונות לכהונה, ולא מיחה בהן.

שנאמר: (זכריה ג, ) "ויהושע היה לבוש בגדים צואים".

וכי דרכו של יהושע ללבוש בגדים צואים?!

אלא מלמד שהיו בניו נושאים נשים שאינן הגונות לכהונה, ולא מיחה בהן.

 

אמר רבי תנחום, דרש בר קפרא בציפורי, מאי דכתיב: (רות ג, ) "שש השעורים האלה נתן לי", מאי שש השעורים?

אילימא שש שעורים ממש, וכי דרכו של בועז ליתן מתנה שש שעורים?!