ב"ה, ד' תמוז, תשי"ח
ברוקלין.
שלום וברכה!
לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מכ"א סיון,
ובמ"ש אודות השיחה בעת קריאת התורה, לפלא שצריך לשאול בכגון זה מעבר לים, ומובן שפלא עוד יותר גדול מה שיש מזלזלים בזה ומביאים ראיות משונות, לאחרי שידועים דברי כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ונדפס ג"כ בקובץ מכתבים שלו, ובראשו יאיר נתיב לכ"ק מו"ח אדמו"ר, ומועתק שם דברי אביו כ"ק אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
וז"ל: ברור הדבר אשר השומע קריאת התורה כהלכתה, הנה מלבד זאת אשר מקיים מצות השם, הנה עצם ענין הכבוד שמכבד את התורה על ידי זה התורה מעוררת רחמים עליו ועל אנשי ביתו ברוחניות ובגשמיות עכ"ל. ופתח הדברים שם: יזהרו על נפשם שלא לדבר ולשוח בעת קריאת התורה וכו'.
במ"ש אודות ההתועדות ומה שיש לתקן בזה, הנה מובן שאינו ענין כלל, אשר כל דבר קטן וגדול יהי' בדרך קבלת עול גזירה וחוקה, והרי אפילו הקב"ה בורא העולם השפיע חלק מתורתו באופן שתהי' מובנת ע"פ שכל עאכו"כ שמאחד לחבירו בתוככי בנ"י צ"ל גם הבנה, ובפרט כשהמדובר בהשייכים לחב"ד, שבאם אפילו העובר דרך חנות בשם ריחו קולט, עאכו"כ השוהה כמה זמן וכמה שנים, ולפעמים גם באופנים שהי' קשור במס"נ שעי"ז הרי נחקקים הענינים ובפנימיות, וקרוב לודאי שבאם זקני אנ"ש היו משתדלים להסביר הענינים והדרישות מתקבלים היו ובנקל הרבה יותר מאשר משערים זה מראש והרי הובטחנו דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ובפרט שזכות הרבים מסייעתם וביחוד בכפר חב"ד שתפקידו כאמור זה כ"פ להיות דוגמא חי' למושב חבד"י, וק"ל, ומובן שכל האמור הוא ג"כ בהנוגע לשיעורים הנלמדים ברבים וכו'.
בברכה לבשו"ט בכל האמור.
B"H, 4 Tammuz, 5718. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
After a long pause, your letter from the 21st of Sivan was received. Regarding what you wrote about talking during the Torah reading, it is surprising that such a question needs to be asked from across the sea. It is even more astonishing that some treat this lightly and bring strange proofs for it, especially since the words of my revered teacher (the Rebbe Maharash) of blessed memory are well known and also printed in his collection of letters. At its beginning is a directive to my father-in-law, the Rebbe, and there are also quoted words from his father, the Rebbe—may his merit protect us. His words: It is clear that one who listens to the Torah reading properly not only fulfills a mitzvah of Hashem but also honors the Torah by doing so; as a result, the Torah arouses mercy upon him and his household both spiritually and materially. He begins there: They should be careful not to speak or converse during the Torah reading, etc.
Regarding what you wrote about farbrengens and what needs improvement in this area: It is clear that it is not appropriate for every small or large matter to be approached as an imposed decree or statute. Even Hashem, Creator of the world, gave part of His Torah in a way that can be understood by reason—how much more so between one Jew and another within Bnei Yisrael there must also be understanding. Especially when speaking about those connected to Chabad: if even someone just passing by a store absorbs its scent, how much more so someone who spends significant time there—sometimes even with self-sacrifice—these matters become deeply ingrained. It is very likely that if our elder chassidim had tried to explain things and their requirements would have been accepted much more easily than they imagine beforehand. We have been taught: Words that come from the heart enter the heart—especially since merit for many helps them—and particularly in Kfar Chabad whose role has been stated many times to serve as a living example for Chabad communities. This is all equally relevant regarding public study sessions as well.
Blessings for good news in all mentioned above.
Summary
The Rebbe teaches that speaking during Torah reading diminishes its honor and spiritual effect; instead, one should listen attentively. Improving farbrengen atmosphere requires heartfelt explanation and understanding rather than imposing decrees—especially in Chabad communities where sincerity inspires others.