008

(א) כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד,

בָּאִים מִן הָאָרֶץ וּמִחוּצָה לָאָרֶץ,

מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן,

חוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם,

שֶׁאֵינָן בָּאִים אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ.

וְכֻלָּן אֵינָן בָּאִים אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר.

וְאֵיזֶהוּ מֻבְחָר?

מִכְמָס וּמִזּוֹנִיחָה, אַלְפָא לְסֹלֶת;

שְׁנִיָּה לָהֶם, חֲפָרַיִם בַּבִּקְעָה.

כָּל הָאֲרָצוֹת הָיוּ כְּשֵׁרוֹת,

אֶלָּא מִכָּאן הָיוּ מְבִיאִים:

 

(ב) אֵין מְבִיאִין,

לֹא מִבֵּית הַזְּבָלִים,

וְלֹא מִבֵּית הַשְּׁלָחִים,

וְלֹא מִבֵּית הָאִילָן;

וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר.

כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה?

נָרָהּ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה,

וּבַשְּׁנִיָּה זוֹרְעָהּ קֹדֶם לַפֶּסַח שִׁבְעִים יוֹם,

וְהִיא עוֹשָׂה סֹלֶת מְרֻבָּה.

כֵּיצַד הוּא בּוֹדֵק?

הַגִּזְבָּר מַכְנִיס אֶת יָדוֹ לְתוֹכָהּ;

עָלָה בָהּ אָבָק – פְּסוּלָה,

עַד שֶׁיְּנִיפֶנָּהּ.

וְאִם הִתְלִיעָה, פְּסוּלָה:

 

(ג) תְּקוֹעָה, אַלְפָא לַשֶּׁמֶן.

אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר:

שְׁנִיָּה לָהּ רֶגֶב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.

כָּל הָאֲרָצוֹת הָיוּ כְּשֵׁרוֹת,

אֶלָּא מִכָּאן הָיוּ מְבִיאִין.

אֵין מְבִיאִין,

לֹא מִבֵּית הַזְּבָלִים,

וְלֹא מִבֵּית הַשְּׁלָחִים,

וְלֹא מִמַּה שֶּׁנִּזְרַע בֵּינֵיהֶם;

וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר.

אֵין מְבִיאִין אָנְפִּיקִנּוֹן;

וְאִם הֵבִיא, פָּסוּל.

אֵין מְבִיאִין מִן הַגַּרְגְּרִים שֶׁנִּשְׁרוּ בְּמַיִם,

וְלֹא מִן הַכְּבוּשִׁים,

וְלֹא מִן הַשְּׁלוּקִין;

וְאִם הֵבִיא, פָּסוּל:

 

(ד) שְׁלֹשָׁה זֵיתִים,

וּבָהֶן שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה שְׁמָנִים.

הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן,

מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת,

וְכוֹתֵשׁ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל^[1];

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

סְבִיבוֹת הַסַּל.

זֶה רִאשׁוֹן.

טָעַן בַּקּוֹרָה,

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּאֲבָנִים;

זֶה שֵׁנִי.

חָזַר וְטָחַן וְטָעַן,

זֶה שְׁלִישִׁי.

הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה,

וְהַשְּׁאָר לִמְנָחוֹת.

הַזַּיִת הַשֵּׁנִי,

מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַגַּג,

וְכוֹתֵשׁ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל;

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

סְבִיבוֹת הַסַּל.

זֶה רִאשׁוֹן.

טָעַן בַּקּוֹרָה,

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּאֲבָנִים;

זֶה שֵׁנִי.

חָזַר וְטָחַן וְטָעַן,

זֶה שְׁלִישִׁי.

הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה,

וְהַשְּׁאָר לִמְנָחוֹת.

הַזַּיִת הַשְּׁלִישִׁי,

עוֹטְנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת עַד שֶׁיִּלְקֶה,

וּמַעֲלֵהוּ,

וּמְנַגְּבוֹ בְּרֹאשׁ הַגַּג,

וְכוֹתֵשׁ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל;

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

סְבִיבוֹת הַסַּל.

זֶה רִאשׁוֹן.

טָעַן בַּקּוֹרָה,

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּאֲבָנִים;

זֶה שֵׁנִי.

חָזַר וְטָחַן וְטָעַן,

זֶה שְׁלִישִׁי.

הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה,

וְהַשְּׁאָר לִמְנָחוֹת:

 

(ה) הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרִאשׁוֹן,

אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ.

הַשֵּׁנִי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשֵּׁנִי,

שָׁוִין.

הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבָּרִאשׁוֹן,

וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשֵּׁנִי,

וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי,

שָׁוִין.

הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי,

שָׁוִין.

הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי,

אֵין לְמַטָּה מִמֶּנּוּ.

אַף הַמְּנָחוֹת הָיוּ בְּדִין שֶׁיִּטְעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ;

מָה אִם הַמְּנוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ לַאֲכִילָה,

טְעוּנָה שֶׁמֶן זַיִת זַךְ,

הַמְּנָחוֹת, שֶׁהֵן לַאֲכִילָה,

אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטְעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ?

תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כז, כ):

זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר,

וְלֹא זָךְ כָּתִית לִמְנָחוֹת:

 

(ו) וּמִנַּיִן הָיוּ מְבִיאִין אֶת הַיַּיִן?

קְרוּתִים וְהַטּוּלִים אַלְפָא לְיַיִן.

שְׁנִיָּה לָהֶן,

בֵּית רִמָּה וּבֵית לָבָן בָּהָר,

וּכְפַר סִגְנָה בַּבִּקְעָה.

כָּל הָאֲרָצוֹת הָיוּ כְּשֵׁרוֹת,

אֶלָּא מִכָּאן הָיוּ מְבִיאִין.

אֵין מְבִיאִין,

לֹא מִבֵּית הַזְּבָלִים,

וְלֹא מִבֵּית הַשְּׁלָחִין,

וְלֹא מִמַּה שֶּׁנִּזְרַע בֵּינֵיהֶן;

וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר.

אֵין מְבִיאִין אֶלְיוּסְטוֹן;

וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר.

אֵין מְבִיאִין יָשָׁן, דִּבְרֵי רַבִּי;

וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין.

אֵין מְבִיאִין,

לֹא מָתוֹק,

וְלֹא מְעֻשָּׁן,

וְלֹא מְבֻשָּׁל;

וְאִם הֵבִיא, פָּסוּל.

אֵין מְבִיאִין מִן הַדָּלִיּוֹת,

אֶלָּא מִן הָרוֹגְלִיּוֹת,

וּמִן הַכְּרָמִים הָעֲבוּדִים:

 

(ז) לֹא הָיוּ כּוֹנְסִים אוֹתוֹ בַּחֲצָבִים גְּדוֹלִים,

אֶלָּא בְּחָבִיּוֹת קְטַנּוֹת.

וְאֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הֶחָבִיּוֹת עַד פִּיהֶם,

כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף.

אֵינוֹ מֵבִיא,

לֹא מִפִּיהָ, מִפְּנֵי הַקְּמָחִין;

וְלֹא מִשּׁוּלֶיהָ, מִפְּנֵי הַשְּׁמָרִים;

אֶלָּא מֵבִיא מִשְּׁלִישָׁהּ וּמֵאֶמְצָעָהּ.

כֵּיצַד הוּא בּוֹדֵק?

הַגִּזְבָּר יוֹשֵׁב וְהַקָּנֶה בְּיָדוֹ;

זָרַק אֶת הַגִּיד וְהִקִּישׁ בַּקָּנֶה.

רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

יַיִן שֶׁעָלָה בּוֹ קְמָחִין,

פָּסוּל, שֶׁנֶּאֱמַר:

תְּמִימִין יִהְיוּ לָכֶם וּמִנְחָתָם (במדבר כח, יט);

תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם(במדבר כח, לא):

 

1. ¹ [רש"י שמות כז, כ]