008_מסכת כלאים פרק ח

כלאים פרק ח

(א) כלאי הכרם

כלאי הכרם אסורים מלזרוע - אבל אינו לוקה משום כלאי הכרם עד שיזרע שני מיני זרע שהן כלאים זה בזה ויזרעם בכרם דהכי משמע קרא (דברים כ״ב:ט׳) לא תזרע כרמך כלאים לא תזרע שני מיני זרעים שהן כלאים בתוך כרמך, ואם זרעו בכרם לוקה שתים משום כלאי זרעים וכלאי הכרם:

אסורין מלזרוע ומלקיים

ומלקיים - אם רואה אותם ומתייאש מלעקרם אסור, אלא שאינו לוקה אלא אם כן עושה מעשה:

. ואסורין בהנאה. כלאי זרעים אסורים מלזרוע ומלקיים. ומותרין באכילה. וכל שכן בהנאה. כלאי בגדים מותרין בכל דבר. ואינן אסורין אלא מללבוש. כלאי בהמה מותרים לגדל ולקיים. ואינם אסורים אלא מלהרביע. כלאי בהמה אסורים זה

ואסורים בהנאה - דכתיב (שם) פן תקדש, תוקד אש, מלמד שהן טעונים שריפה ואסורים בהנאה:

אלא ללבוש - והוא הדין להעלות עליו דכתיב (ויקרא י״ט:י״ט) לא יעלה עליך:

אלא להרביע - להכניס כמכחול בשפופרת, אבל מותר להכניס לדיר ולהעמיד זה אצל זה שני מינים זכר ממין זה ונקבה ממין אחר:

כלאי בהמה אסורים זה עם זה - כגון הנולדים מן הסוס שאביהן חמור עם הנולדים מן החמור שאביהן סוס. ומתניתין אתיא כמ״ד אין חוששין לזרע האב, דלמ״ד חוששין כל מיני פרדות א׳ הן ומותרים זה בזה. ובירושלמי רצו להוכיח שאסור לרכוב על פרדה מקל וחומר, ומה אם בבגדים שאתה מותר ללבוש זה על גבי זה אתה אסור בתערובתן בהמה שאתה אסור להנהיג זו עם זו לא כל שכן שאתה אסור בתערובתה, ומקשינן והכתיב (שמואל ב י״ג:כ״ט) וירכבו איש על פרדו וינוסו, אצל בני דוד כשנהרג אמנון, ומשנינן אין למדין מן המלכות. תו מקשינן והא כתיב (מלכים א א׳:ל״ג) והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי, ומשנינן ההיא בריה מששת ימי בראשית הויא. ומיהו חזינא להו לרבנן קשישי קמאי דקמן שרוכבין לפניהם על פרדות ואין מוחה בדבר, אלא שמזהירים שלא להנהיג יחד שתי פרדות דשמא אחת מהן נולדה מחמור ואביה סוס, והאחרת מסוס ואביה חמור:

בזה:

(ב) בהמה עם בהמה

בהמה עם בהמה וחיה עם חיה וכו׳ - אע״ג דלא תחרוש בשור וחמור (דברים כב) אמר רחמנא, ילפינן שור שור משבת דהוא הדין לכל בהמה חיה ועוף:

. וחיה עם חיה. בהמה עם חיה. וחיה עם בהמה. טמאה עם טמאה. וטהורה עם טהורה. טמאה עם טהורה. וטהורה עם טמאה. אסורין לחרוש ולמשוך ולהנהיג:

ולמשוך ולהנהיג - למשוך את שדרכו למשוך ולהנהיג את שדרכו להנהיג, גמל ארחיה במשיכה וחמור ארחיה בהנהגה. ומיהו בין בגמל בין בחמור חייב בין מושך בין מנהיג:

(ג) המנהיג סופג את הארבעים. והיושב בקרון

והיושב בקרון - חייב הואיל ואזלי מחמתיה חשיב כאילו מנהיגן:

סופג את הארבעים. רבי מאיר פוטר

רבי מאיר פוטר - היושב בקרון דלאו מידי קעביד. ואין הלכה כר״מ:

. והשלישית שהיא קשורה לרצועות

והשלישית שהיא קשורה לרצועות - אם שני סוסים קשורים בקרון וקשר שם חמור אע״ג דבלא חמור קאזלי אסור, ולא חזינן לחמור כמאן דליתיה:

אסורה:

(ד) אין קושרין

אין קושרין סוס בצדי הקרון - כשהבקר מושכות בקרון אין קושרין סוס בצדו או אחריו של קרון כדי שילמוד למשוך, לפי שפעמים הסוס שאחר הקרון דוחף את הקרון ומנהיגו בגופו:

את הסוס לא לצדדי הקרון ולא לאחר הקרון. ולא את הלובדקים לגמלים. רבי יהודה אומר כל הנולדים מן הסוס אף על פי שאביהן חמור מותרין זה עם זה. וכן הנולדים מן החמור אף על פי שאביהם סוס מותרין זה עם זה. אבל הנולדים מן

לובדקס - חמור של לוד והוא גדול ועריץ משאר חמורים ודומה לגמל:

אע״פ שאביהן חמור מותרין זה עם זה - שאביו של זה חמור ואביו של זה חמור. וקמ״ל דלא אמרינן אתי צד סוס ומשתמש בצד חמור וצד חמור משתמש בצד סוס, דכיון דאמותיהן שוות אין חוששין לזרע האב:

אבל הנולדים מן החמור עם הנולדים מן הסוס אסורים זה עם זה - כיון שאמו של זה ממין החמורים ואמו של זה ממין הסוסים דבתר זרע האם אזלינן והרי הן שני מינים. והלכה כר׳ יהודה:

הסוס עם הנולדים מחמור אסורים זה עם זה:

(ה) הפרוטיות

פרוטיות - מין פרדות שאין אדם יכול לעמוד [עליהן] ולברר ע״י סימנים איזה מהם אמו חמור ואיזה מהם אמו סוס, הלכך אסורין זה עם זה:

אסורות. והרמך מותר

והרמך מותר - שכולם מין אחד ואמם סוס, ובלשון ערבי קורין לסוסיא נקבה רמ״ך, ודומה לו בני הרמכים:

. ואדני השדה

אדני השדה - חיה הגדלה בשדות, וכמין חבל גדול יוצא מן הארץ שגדלה בו אותה חיה, ושמה ידוע, והוא ידעוני הכתוב בתורה, ומחובר בטבורו באותו חבל היוצא מן הארץ, וצורתו צורת אדם בפרצוף וידים ורגלים ואין כל בריה רשאה לקרב אליו כי הוא הורג וטורף כל הקרב אליו. וכשרוצים לצוד אותו מורים בחצים בחבל עד שנפסק וצועק בקול מר ומת מיד, ואליו רמז באיוב כי עם אבני השדה בריתך:

חיה. רבי יוסי אומר מטמאות באהל כאדם. הקופד

מטמא באהל כאדם - דכתיב (במדבר י״ט:ט״ז) וכל אשר יגע על פני השדה, באדם שגדל בשדה:

הקופד - שרץ שגופו מלא קוצים וכשאדם נוגע בו כופל עצמו ומכניס ידיו ורגליו בבטנו ונעשה ככדור, וקורין לו בלע״ז אריצ״ו:

וחולדת הסניים

חולדת הסניים - חולדה הגדלה בסנה:

חיה. חולדת הסניים. רבי יוסי אומר בית שמאי אומרים מטמא כזית במשא

כזית במשא - דמספקא להו אם מין חיה ומטמאה נבלתו בכזית ומטמאה נמי טומאה חמורה במשא לטמא אדם לטמא בגדים כנבלת בהמה טמאה, או מין שרץ הוא ומטמא בכעדשה אבל אינו מטמא במשא כנבלת בהמה אלא במגע כשרץ. ואין הלכה כר׳ יוסי לא באדני השדה ולא בחולדת הסנאים:

וכעדשה במגע:

(ו) שור בר מין בהמה

שור הבר - שור הגדל במדבר:

מין בהמה - וחלבו אסור ואינו טעון כסוי, דסברי רבנן עקרו מן הישוב היה אלא שברח למדבר ונעשה שור בר:

. ורבי יוסי אומר מין חיה

מין חיה - וטעון כסוי וחלבו מותר, קסבר עקרו מן המדבר היה. וסימנים שמנו חכמים להכיר בין בהמה לחיה בשאר חיות נאמרו חוץ משור הבר. ואין הלכה כרבי יוסי:

. כלב מין חיה

כלב מין חיה - נפקא מינה לכותב כל חיה שברשותו לאחר, או למקדיש כל חיה שברשותו:

. ר' מאיר אומר מין בהמה. חזיר מין בהמה. ערוד

ר׳ מאיר אומר מין בהמה - ואין הלכה כר״מ:

ערוד - חמור הבר:

מין חיה. הפיל. והקוף מין חיה. ואדם מותר עם כולם

ואדם מותר עם כולם - דכתיב (דברים כ״ב:י׳) לא תחרוש בשור ובחמור, אבל אתה חורש באדם ושור, באדם וחמור:

. למשוך. ולחרוש ולהנהיג: