049 —מאמרים מלוקט חלק א - ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשמ"ה

ויאמר לו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך, ומבאר הצ"צ במאמרו ד"ה זה, שדוד הוא בחינת מלכות, הכוללת את כל נשמות ישראל, דכל ישראל בני מלכים הם.

VaYomer lo Yehonasan machar chodesh v'nifkadta ki yipaked moshavecha ("Yehonasan said to him: Tomorrow is the new moon, and you will be remembered, for your seat will be empty").¹ The Tzemach Tzedek explains in his maamar beginning with this verse² that David³ is the level of Malchus, which includes all the souls of Israel, for "all Israel are the children of kings."⁴

וענין ונפקדת כי יפקד מושבך הוא, דע"י שיפקד (יחסר) מקום מושבך, ביטול, עי"ז יהי' ונפקדת, המשכת הזכרון דלמעלה.

The meaning of "you will be remembered, for your seat will be empty" is this: through the place of your seat being vacant (lacking⁵), which is bittul (self-nullification), there will come about "you will be remembered," the drawing down of the remembrance above.⁵

דזכרון הוא בחינה נעלית ביותר (כדלקמן). וזהו הקשר דונפקדת כי יפקד מושבך עם מחר חודש, כי בערב ר"ח הוא העלם והסתר הלבנה, ועד שברגע שלפני המולד לא נשאר ממנה גם נקודה, ועי"ז נעשה אח"כ (מחר) חודש, מולד הלבנה מחדש, המשכת אור חדש מהשמש ללבנה, שלא האיר בה מקודם.

For remembrance is a very lofty level (as will be explained below). And this is the connection between "you will be remembered, for your seat will be empty" and "Tomorrow is the new moon." For on Erev Rosh Chodesh the moon is concealed and hidden, to the point that at the moment before the molad not even a point of it remains, and through this there comes about afterward (tomorrow) the new moon: the renewed birth of the moon, the drawing down of a new light from the sun to the moon,⁶ which did not shine in it before.

וכמו"כ הוא בישראל שדומין ללבנה, דע"י הביטול שלהם, נמשך בהם אור נעלה ביותר, אור חדש.

So it is with Israel, who are likened to the moon:⁷ through their bittul a very lofty light, a new light, is drawn down into them.

ויש לומר, דזה שהמשכת האור חדש נק' ונפקדת, זכרון, הוא, כי המשכת האור השייך לעולמות (גם האור שלמעלה מעולמות אבל שייך לעולמות) אינו חידוש אמיתי, ואור חדש הוא אור א"ס שלמעלה משייכות לעולמות.

It can be said that the reason the drawing down of the new light is called "you will be remembered," remembrance,⁸ is that the drawing down of the light that relates to the worlds (even the light that is above the worlds but relates to the worlds) is not a true innovation; the new light is the Ein Sof light that is above any relation to the worlds.⁹

וזהו שהמשכת אור זה נק' ונפקדת, כי הזכרון הוא באוא"ס שלמעלה משייכות לעולמות.

This is why the drawing down of this light is called "you will be remembered," for remembrance applies to the Ein Sof light that is above any relation to the worlds.

וכמבואר במק"א, דכמו שבאדם ענין הזכרון אינו שייך אלא בדבר שאינו נחשב בעיניו (ועד שבנקל לשכוח עליו), עד"ז הוא למעלה, דענין הזכרון הוא באוא"ס שלמעלה משייכות לעולמות, דכולא קמי' כלא חשיב.

As explained elsewhere,¹⁰ just as in a person remembrance applies only to something that is of no importance in his eyes (to the point that it is easily forgotten), so it is above: remembrance applies to the Ein Sof light that is above any relation to the worlds, before which "everything is considered as nothing."

וזהו ונפקדת כי יפקד מושבך, דהמשכת האור שלמעלה משייכות לעולמות (ונפקדת) היא דוקא ע"י הביטול (יפקד מושבך).

This is the meaning of "you will be remembered, for your seat will be empty": the drawing down of the light that is above any relation to the worlds ("you will be remembered") comes specifically through bittul ("your seat will be empty").

דכשעבודת האדם קשורה עם המציאות שלו (מציאות דקדושה), ההמשכה שנמשכת ע"י העבודה היא מבחינת אור השייך לעולמות (מציאות), ובכדי שתהי' המשכת האור שלמעלה משייכות לעולמות, דכולא קמי' כלא חשיב, הוא ע"י הביטול, יפקד מושבך.

For when a person's avodah (Divine service) is bound up with his own existence (an existence of holiness), what is drawn down through that avodah comes from the level of light that relates to the worlds (existence). For there to be a drawing down of the light that is above any relation to the worlds, before which everything is considered as nothing, there must be bittul: "your seat will be empty."

ב) וביאור גודל העילוי דונפקדת (שנמשך ע"י יפקד מושבך) בפרטיות יותר, יובן ע"פ המבואר בלקו"ת שבאתערותא דלעילא יש ג' בחינות.

2) The explanation of the great superiority of "you will be remembered" (which is drawn down through "your seat will be empty"), in more detail, will be understood on the basis of what is explained in Likkutei Torah,¹¹ that in the arousal from above there are three levels:

אתערותא דלעילא שמצד עצמה, אתערותא דלעילא שמתעוררת ונמשכת ע"י אתערותא דלתתא (עבודת האדם), ואתערותא דלעילא הבאה במתנה מלמעלה אלא שהמשכתה היא דוקא לאחרי שלימות העבודה.

the arousal from above in its own right; the arousal from above that is aroused and drawn down through an arousal from below (a person's avodah); and the arousal from above that comes as a gift from above, but whose drawing down comes specifically after the completion of the avodah.

ומבואר שם, שהאתערותא דלעילא שמצד עצמה היא ממקום שאין אתערותא דלתתא מגעת לשם [היינו, שהמשכת אתערותא דלעילא זו היא מאוא"ס שלמעלה מעולמות, שלגבי', אתערותא דלתתא אינה נחשבת למאומה], והאתערותא דלעילא שנמשכת ע"י אתערותא דלתתא היא ממקום שהאתערותא דלתתא מגעת לשם [היינו, שבמקום זה יש ערך להנבראים, ועד שהעבודה שלהם (אתערותא דלתתא) מעוררת וממשכת אתערותא דלעילא], והאתערותא דלעילא שבדרך מתנה, המשכתה היא ממקום שאין אתערותא דלתתא מגעת לשם, אלא שאינה שורה ומתגלית אלא לאחרי שלימות העבודה [והאתערותא דלעילא שנמשכת על ידה].

It is explained there that the arousal from above in its own right comes from a place that the arousal from below does not reach [that is, this arousal from above is drawn from the Ein Sof light above the worlds, relative to which the arousal from below is considered as nothing¹²]; the arousal from above that is drawn down through an arousal from below is from a place that the arousal from below does reach [that is, in this place the created beings have some proportion, to the point that their avodah (the arousal from below) arouses and draws down an arousal from above]; and the arousal from above that comes as a gift is drawn from a place that the arousal from below does not reach, but it rests and is revealed only after the completion of the avodah [and of the arousal from above drawn down through it].

דהגם שאתערותא דלעילא זו באה במתנה מלמעלה, מ"מ צ"ל איזה כלי לזה, דקוב"ה לא שריא אלא באתר שלים, ולכן, בכדי שיהי' הגילוי של אתערותא דלעילא זו (הבאה בדרך מתנה) צ"ל השלימות דמעשה התחתונים [אתערותא דלתתא ואתערותא דלעילא שמתעוררת ונמשכת על ידה].

For although this arousal from above comes as a gift from above, nevertheless there must be some vessel for it, since "the Holy One, blessed be He, rests only in a complete place."¹³ Therefore,¹⁴ for this arousal from above (which comes as a gift) to be revealed, the deeds of those below must be complete [the arousal from below and the arousal from above that is aroused and drawn down through it].

ויש לומר, שהגילוי דונפקדת הוא נעלה יותר (גם) מהאתערותא דלעילא שלאחרי שלימות העבודה.

It can be said that the revelation of "you will be remembered" is loftier (even) than the arousal from above that comes after the completion of the avodah.¹⁵

כי זה שהשלימות דעבודת האדם (מעשה התחתונים) היא כמו כלי לגילוי האתערותא דלעילא, מורה שעבודת האדם יש לה איזה ערך ושייכות להאתערותא דלעילא.

For the fact that the completion of a person's avodah (the deeds of those below) is like a vessel for the revelation of the arousal from above indicates that a person's avodah has some proportion and relation to the arousal from above.

דבאוא"ס שלמעלה משייכות לעולמות שכולא קמי' כלא חשיב, אין שייך לומר שהשלימות דמעשה התחתונים היא מקום מוכשר (אתר שלים) להגילוי דאוא"ס, דכיון שכולא קמי' כלא חשיב, הרי לגבי גילוי זה, אין זה אתר שלים.

For with the Ein Sof light that is above any relation to the worlds, before which everything is considered as nothing, one cannot say that the completion of the deeds of those below is a fitting place ("a complete place") for the revelation of the Ein Sof light. Since everything before it is considered as nothing, relative to this revelation it is not "a complete place."

וענין הזכרון (ונפקדת) הוא בהדרגא דאוא"ס שכולא קמי' כלא חשיב, בדוגמת ענין הזכרון שאינו שייך אלא בדבר שאינו נחשב בעיניו (כנ"ל).

And remembrance ("you will be remembered") is on the level of the Ein Sof light before which everything is considered as nothing, corresponding to remembrance applying only to something that is of no importance in one's eyes (as mentioned above).

ג) וצריך להבין, שבהדרגא דאוא"ס שכולא קמי' כלא חשיב, גם הביטול של האדם הוא לכאורה כלא חשיב, והיאך שייך שביטול האדם (יפקד מושבך) יעורר כביכול בדרגא זו שיהי' ונפקדת.

3) It must be understood: on the level of the Ein Sof light before which everything is considered as nothing, a person's bittul too is seemingly considered as nothing. So how can a person's bittul ("your seat will be empty") arouse, as it were, on this level that there should be "you will be remembered"?

ולהוסיף, שהאתערותא דלעילא שנמשכת לאחרי שלימות העבודה, הגם שלגבי דרגא זו יש איזה ערך לעבודת האדם (כנ"ל סעיף ב), מ"מ אינה נמשכת ע"י עבודת האדם אלא מצד למעלה (מצד חסדו ית', כי חפץ חסד הוא), וזה שאינה נמשכת ומתגלית להאדם אלא לאחרי שלימות העבודה הוא בכדי שהאדם יהי' מוכשר לקבל את הגילוי (אבל לא שהעבודה ממשכת את הגילוי, ומכ"ש שאינה מעוררת אותו), והענין דונפקדת, שהוא בהדרגא דאוא"ס שכולא קמי' כלא חשיב, הוא מתעורר כביכול ע"י עבודת האדם (ביטול), שע"י יפקד מושבך (דהאדם) נעשה שיהי' ונפקדת.

Moreover, the arousal from above that is drawn down after the completion of the avodah, although relative to this level a person's avodah has some proportion (as mentioned above, section 2), nevertheless is not drawn down through a person's avodah but from the side of above (because of His kindness, may He be blessed, "for He desires kindness"¹⁶). And that it is drawn down and revealed to a person only after the completion of the avodah is so that the person will be fit to receive the revelation (but not that the avodah draws down the revelation, and certainly not that it arouses it). Yet "you will be remembered," which is on the level of the Ein Sof light before which everything is considered as nothing, is aroused, as it were, through a person's avodah (bittul): through (a person's) "your seat will be empty," there comes about "you will be remembered."

ד) ויובן זה ע"פ המבואר בהדרושים השייכות דויאמר לו יהונתן (אמירת יהונתן לדוד) למחר חודש, כי ענין חודש (מולד הלבנה) הוא המשכת אור (חדש) מהשמש בהלבנה, וידוע ששמש וירח בשרשם הם ז"א ומלכות.

4) This will be understood on the basis of what is explained in the discourses¹⁷ regarding the connection between "Yehonasan said to him" (Yehonasan's words to David) and "Tomorrow is the new moon." The new moon (the birth of the moon) is the drawing down of a (new) light from the sun into the moon, and it is known that the sun and the moon in their root are Z'eir Anpin and Malchus.

דז"א ומלכות הם משפיע ומקבל, בדוגמת שמש וירח. וזוהי השייכות ד(מחר) חודש לויאמר לו יהונתן, כי דוד הוא בחינת מלכות, לבנה.

For Z'eir Anpin and Malchus are giver and receiver, like the sun and the moon. And this is the connection between (tomorrow is the) new moon and "Yehonasan said to him," for David is the level of Malchus, the moon.

כמ"ש ודוד הוא הקטן וארז"ל שנקרא כן על שם המאור הקטן, לבנה.

As it is written,¹⁸ "And David was the youngest (hakatan)," and our Sages said¹⁹ that he was so called after the lesser (hakatan) luminary, the moon.

ויהונתן הוא ז"א, בחינת שמש הוי', שממשיך ומשפיע במלכות.

And Yehonasan is Z'eir Anpin, the level of "a sun is Havayah," which draws down and bestows into Malchus.

דזהו שיהונתן הוא יה"ו נתן, נתינת והשפעת בחינת יה"ו למלכות.

This is why Yehonasan is "Yud-Hei-Vav natan" (gave), the giving and bestowal of the level of Yud-Hei-Vav to Malchus.

וזהו הקשר דויאמר לו יהונתן (ההמשכה מיהונתן לדוד) עם מחר חודש, כי ענין חודש הוא ההמשכה מז"א (שמש) למלכות (לבנה).

And this is the connection between "Yehonasan said to him" (the drawing down from Yehonasan to David) and "Tomorrow is the new moon," for the new moon is the drawing down from Z'eir Anpin (the sun) to Malchus (the moon).

ולהעיר, שע"פ הנ"ל, ענין ויאמר לו יהונתן שייך לר"ח, שאז הוא ההמשכה מז"א למלכות, ונפקדת.

It should be noted that according to the above, "Yehonasan said to him" relates to Rosh Chodesh, when there is the drawing down from Z'eir Anpin to Malchus: "you will be remembered."

ומזה שנאמר ויאמר לו יהונתן מחר חודש, משמע, שויאמר לו יהונתן שייך (גם) להענין דיפקד מושבך, שבערב ר"ח.

Yet from what is said, "Yehonasan said to him: Tomorrow is the new moon," it is implied that "Yehonasan said to him" relates (also) to "your seat will be empty," which is on Erev Rosh Chodesh.

ויש לומר הביאור בזה, שבכדי שיהי' הענין דיפקד מושבך, ושעי"ז יהי' ונפקדת, הוא ע"י נתינת כח מלמעלה.

This may be explained²⁰ as follows: for there to be "your seat will be empty," and for "you will be remembered" to come about through it, there must be an empowerment from above.

וזהו ויאמר לו יהונתן מחר חודש, דיש לומר, דזה שנאמר ויאמר לו יהונתן לפני התיבות מחר חודש, הוא, כי ויאמר לו יהונתן הוא המשכת הנתינת כח מז"א למלכות על הענין דיפקד מושבך (שבערב ר"ח) ושעי"ז יהי' ונפקדת (בר"ח).

This is the meaning of "Yehonasan said to him: Tomorrow is the new moon." It can be said that "Yehonasan said to him" comes before the words "Tomorrow is the new moon" because "Yehonasan said to him" is the drawing down of the empowerment from Z'eir Anpin to Malchus for "your seat will be empty" (on Erev Rosh Chodesh), and for "you will be remembered" (on Rosh Chodesh) to come about through it.

ולכן נאמר ויאמר לו יהונתן לפני מחר חודש, כי ויאמר לו יהונתן הוא הנתינת כח על ענין מחר חודש.

That is why "Yehonasan said to him" is said before "Tomorrow is the new moon": because "Yehonasan said to him" is the empowerment for "Tomorrow is the new moon."

ה) ויש לקשר זה עם המבואר בהדרושים עה"פ ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק, דצריך להבין, הרי כבר נאמר יצחק בן אברהם ולמה נכפל עוד פעם אברהם הוליד את יצחק.

5) This can be connected with what is explained in the discourses²¹ on the verse²² "These are the generations of Yitzchak the son of Avraham; Avraham fathered Yitzchak." It needs to be understood: it has already said "Yitzchak the son of Avraham," so why does it repeat "Avraham fathered Yitzchak"?

והביאור בזה, דאברהם הוא המשכה מלמעלה למטה ויצחק הוא העלאה מלמטה למעלה.

The explanation is that Avraham is the drawing down from above downward, and Yitzchak is the elevation from below upward.²³

והנה ההעלאה מלמטה למעלה מגעת למקום נעלה יותר מהמקום שמשם הוא ההמשכה מלמעלה למטה.

Now, the elevation from below upward reaches a loftier place than the place from which the drawing down from above downward comes.

וע"ד שארז"ל איש מזריע תחלה יולדת נקבה, אשה מזרעת תחלה יולדת זכר.

This is similar to what our Sages said:²⁴ "When the man emits seed first, she bears a female; when the woman emits seed first, she bears a male."

שההולדה שע"י העלאת מ"ן (העלאה מלמטה למעלה) היא נעלית יותר מההולדה שע"י המשכת מ"ד (המשכה מלמעלה למטה).

For the birth that comes through the elevation of mayin nukvin (the feminine waters, an elevation from below upward) is loftier than the birth that comes through the drawing down of mayin duchrin (the masculine waters, a drawing down from above downward).

אלא שבתחלה צ"ל ההמשכה מלמעלה למטה ואח"כ היא ההעלאה מלמטה למעלה.

But first there must be the drawing down from above downward, and afterward comes the elevation from below upward.

ושני טעמים לזה. כי א"א להיות העלאה בלי קדימת ההמשכה [וע"ד אשה מזרעת, דגם כשאשה מזרעת תחלה הוא ע"י שהאיש מעורר אותה].

There are two reasons for this.²⁵ One: there cannot be elevation without a preceding drawing down [similar to "the woman emits seed," for even when the woman emits seed first, this is because the man arouses her].

וגם הכח שישנו בהעלאה מלמטה למעלה להגיע למקום נעלה מאד (אשה מזרעת תחלה יולדת זכר), המשכתו (התגלותו) הוא ע"י ההמשכה מלמעלה למטה שלפני ההעלאה [וע"ד אשה כי תזריע וילדה, דזה שנעשה הולדה מזרע האשה, הוא ע"י האיש].

Also, the power within the elevation from below upward to reach a very lofty place ("when the woman emits seed first, she bears a male") is drawn down (revealed) through the drawing down from above downward that precedes the elevation [similar to "When a woman conceives and gives birth," for the birth that comes from the seed of the woman comes through the man].

ויש לומר, דזה שהכח שבהעלאה מלמטה למעלה להגיע למקום נעלה מאד הוא ע"י ההמשכה מלמעלה למטה [אף שההעלאה מגעת למקום נעלה יותר מהמקום שמשם היא ההמשכה (שלפני ההעלאה)], הוא, כי ענין העלאה הוא העלאת התחתון, ולכן, הכח שבהעלאה להגיע למעלה מעלה הוא בהעלם, וע"י ההמשכה מלמעלה (המשכת העליון) מתגלה הכח שבהעלאת התחתון (ומגיע למעלה יותר מהמקום שמשם היא ההמשכה מלמעלה).

It can be said that the reason the power within the elevation from below upward to reach a very lofty place comes through the drawing down from above downward [although the elevation reaches a loftier place than the place from which the drawing down (that precedes the elevation) comes] is that elevation is the elevation of the lower one. Therefore, the power within the elevation to reach very high is in a state of concealment, and through the drawing down from above (the drawing down of the higher one) the power within the elevation of the lower one is revealed²⁶ (and it reaches higher than the place from which the drawing down from above comes).

וזהו יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק, יצחק בן אברהם (שיצחק עצמו הוא בן אברהם) הוא שההעלאה עצמה באה ע"י קדימת ההמשכה, ואברהם הוליד את יצחק, הוליד הוא לשון פועל יוצא שנותן את כח התולדה ביצחק, הוא, שהכח שבהעלאת המטה להגיע למעלה נמשך (מתגלה) ע"י ההמשכה מלמעלה (שלפני ההעלאה).

This is²⁷ the meaning of "Yitzchak the son of Avraham; Avraham fathered Yitzchak." "Yitzchak the son of Avraham" (that Yitzchak himself is the son of Avraham) means that the elevation itself comes through a preceding drawing down. And "Avraham fathered Yitzchak," where holid ("fathered") is a transitive verb, meaning that he gives the power of bringing forth offspring into Yitzchak, means that the power within the elevation of the lower one to reach above is drawn down (revealed) through the drawing down from above (which precedes the elevation).

ויש לומר, שעד"ז הוא בויאמר לו יהונתן מחר חודש, המשכת הנתינת כח מז"א למלכות על הענין דמחר חודש, שיש בזה שני ענינים, דוגמת שני הענינים שבההמשכה מאברהם ליצחק.

It can be said that the same applies to "Yehonasan said to him: Tomorrow is the new moon," the drawing down of the empowerment from Z'eir Anpin to Malchus for "Tomorrow is the new moon." There are two matters in this, corresponding to the two matters in the drawing down from Avraham to Yitzchak:

הנתינת כח על הענין דיפקד מושבך, הביטול וההעלאה דמלכות – ע"ד יצחק בן אברהם, והנתינת כח שע"י יפקד מושבך יהי' ונפקדת – ע"ד אברהם הוליד את יצחק.

the empowerment for "your seat will be empty," the bittul and elevation of Malchus, similar to "Yitzchak the son of Avraham"; and the empowerment that through "your seat will be empty" there should come about "you will be remembered," similar to "Avraham fathered Yitzchak."

ו) והנה בהמעלה דהעלאה מלמטה למעלה לגבי המשכה מלמעלה למטה, שני ענינים.

6) Now, in the superiority of elevation from below upward over drawing down from above downward there are two matters.

שההעלאה מלמטה למעלה מעוררת וממשכת ממקום נעלה יותר מההמשכה הבאה מלמעלה מצד עצמה.

One: the elevation from below upward arouses and draws down from a loftier place than the drawing down that comes from above in its own right.

[וכמובא לעיל מהדרושים שהמעלה דהעלאה לגבי המשכה היא ע"ד אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, שהולדת האהבה שבבחינת זכר (אהבה רבה) באה מהאתערותא דלעילא, אלא שזה שהאתערותא דלעילא נמשכת מפנימיות האור (שלכן נולד ממנה אהבה רבה) הוא מפני שהמשכתה הוא על ידי האתערותא דלתתא].

[This is as cited above from the discourses, that the superiority of elevation over drawing down is similar to "when the woman emits seed first, she bears a male": the birth of the love that is on the masculine level (ahavah rabbah, great love) comes from the arousal from above,²⁸ except that this arousal from above is drawn from the inner dimension of the light (which is why great love is born of it) because it is drawn down through the arousal from below.²⁸]

והמעלה דההעלאה עצמה, שהיא נעלית יותר גם מההמשכה שע"י העלאה.

And the other: the superiority of the elevation itself, which is loftier even than the drawing down that comes through elevation.

וכמבואר בהדרושים המעלה דאור חוזר (העלאה) שהוא חוזר לקדמות המאציל ממש.

As explained in the discourses²⁹ regarding the superiority of or chozer (reflected light, elevation), that it returns to the very origin of the Emanator.

ולכן לע"ל יאמר ליצחק דוקא כי אתה אבינו, לפי שאז יתגלה המעלה שבהעלאה עצמה.

That is why in the Time to Come it will be said specifically to Yitzchak, "For you are our father,"³⁰ because then the superiority of the elevation itself will be revealed.

ויש לומר, דשני הענינים שייכים זל"ז. דזה שע"י ההעלאה, ההמשכה היא נעלית יותר, הוא מצד העילוי שבהעלאה עצמה.

It can be said that the two matters are connected to one another: the reason the drawing down that comes through elevation is loftier is the superiority within the elevation itself.

אלא שעכשיו, שעיקר המעלה היא בההמשכה מלמעלה, המעלה דהעלאה היא שההמשכה שעל ידה היא המשכה נעלית יותר, ולע"ל תתגלה המעלה דהעלאה עצמה.

But now, when the main superiority is in the drawing down from above, the superiority of elevation lies in the drawing down that comes through it being a loftier drawing down; and in the Time to Come the superiority of the elevation itself will be revealed.³¹

ועפ"ז יש לומר, דענין יצחק [בן אברהם] הוא נעלה יותר מהענין ד[אברהם] הוליד את יצחק.

On this basis it can be said that the matter of "Yitzchak [the son of Avraham]" is loftier than the matter of "[Avraham] fathered Yitzchak."

דענין הוליד את יצחק, המשכת כח ההולדה ביצחק, הולדת האהבה שבבחינת זכר על ידי העלאת מ"ן (אשה כי תזריע), הוא מעלת ההמשכה שעל ידי ההעלאה.

For "fathered Yitzchak," the drawing down of the power of birth into Yitzchak, the birth of the love on the masculine level through the elevation of mayin nukvin ("When a woman conceives"), is the superiority of the drawing down that comes through the elevation.

וענין יצחק (בן אברהם) הוא מעלת ההעלאה עצמה. וזהו שביצחק בן אברהם נאמר יצחק לפני אברהם, ובאברהם הוליד את יצחק נאמר אברהם לפני יצחק, כי באברהם הוליד את יצחק, עיקר המעלה היא בההמשכה, ולכן ההתחלה והעיקר הוא אברהם, וביצחק בן אברהם (יצחק עצמו), עיקר המעלה היא בההעלאה, ולכן נאמר תחלה יצחק, כי הוא העיקר (ואח"כ מבאר שהדרך לבוא לההעלאה דיצחק הוא על ידי המשכה מלמעלה למטה, בן אברהם).

And "Yitzchak (the son of Avraham)" is the superiority of the elevation itself. This is why in "Yitzchak the son of Avraham" Yitzchak is stated before Avraham, and in "Avraham fathered Yitzchak" Avraham is stated before Yitzchak.³² For in "Avraham fathered Yitzchak" the main superiority is in the drawing down, and therefore the beginning and the main element is Avraham; and in "Yitzchak the son of Avraham" (Yitzchak himself) the main superiority is in the elevation, and therefore Yitzchak is stated first, because he is the main element (and afterward it explains that the way to reach the elevation of Yitzchak is through a drawing down from above downward: "the son of Avraham").

ז) ועד"ז הוא ביהונתן ודוד, ז"א ומלכות, דעכשיו, ז"א הוא למעלה ממלכות, דז"א הוא משפיע במלכות.

7) The same applies to Yehonasan and David, Z'eir Anpin and Malchus. Now, Z'eir Anpin is above Malchus, for Z'eir Anpin bestows into Malchus.

ולכן, עיקר המעלה היא בהמשכת ז"א (למלכות), ונפקדת.

Therefore, the main superiority is in the drawing down of Z'eir Anpin (to Malchus): "you will be remembered."

והמעלה דיפקד מושבך (ביטול ועליית המלכות) הוא שעי"ז נעשה ונפקדת.

And the superiority of "your seat will be empty" (the bittul and ascent of Malchus) is that through it "you will be remembered" comes about.

וכמבואר בהדרושים שההעלאה דערב ראש חודש היא בכדי שעי"ז תהי' ההמשכה בראש חודש.

As explained in the discourses,³³ the elevation of Erev Rosh Chodesh is in order that through it there should be the drawing down on Rosh Chodesh.

ולעתיד לבוא תתגלה בחינת המלכות כמו שהיא מצד עצמה, שתקבל מאוא"ס עצמו (כמו ז"א).

But in the Time to Come the level of Malchus as it is in its own right will be revealed,³⁴ for it will receive from the Ein Sof light itself (like Z'eir Anpin).

וכמ"ש והי' אור הלבנה כאור החמה, שהלבנה תאיר מעצמה, כמו השמש.

As it is written,³⁵ "And the light of the moon will be like the light of the sun": the moon will shine on its own, like the sun.

ויתירה מזה, שאח"כ יתגלה שורש המלכות שלמעלה מהשורש דז"א ואז תהי' המלכות למעלה מז"א, אשת חיל עטרת בעלה.

More than that, afterward the root of Malchus that is above the root of Z'eir Anpin will be revealed, and then Malchus will be above Z'eir Anpin: "A woman of valor is her husband's crown."³⁶

וזהו שנאמר (בההפטורה דמחר חודש) עד דוד הגדיל, שדוד למעלה מיהונתן.

This is why it says (in the haftarah of Machar Chodesh³⁷) "until David exceeded": David is above Yehonasan.³⁸

והנה ידוע שתחלת העלי' דמלכות הוא שהיא מתבטלת ממציאותה ונעשית נקודה תחת היסוד [שבכללות הו"ע יפקד מושבך], ועי"ז היא נעשית כלי להעליות שלמעלה מזה, ועד להעלי' דאשת חיל עטרת בעלה.

Now, it is known³⁹ that the beginning of the ascent of Malchus is that she nullifies her existence and becomes a point beneath Yesod [which in general is the matter of "your seat will be empty"], and through this she becomes a vessel for the ascents above this, up to the ascent of "A woman of valor is her husband's crown."

ועפ"ז יש לומר, דזה שההעלאה דער"ח (יפקד מושבך) הוא בכדי שעי"ז תהי' בר"ח ההמשכה מז"א (ונפקדת), הוא עכשיו, אבל לע"ל, המעלה דיפקד מושבך היא שעי"ז נמשך הגילוי דשורש המלכות עצמה.

On this basis it can be said that the fact that the elevation of Erev Rosh Chodesh ("your seat will be empty") is in order that through it there should be the drawing down from Z'eir Anpin on Rosh Chodesh ("you will be remembered") applies now; but in the Time to Come, the superiority of "your seat will be empty"⁴⁰ is that through it the revelation of the root of Malchus itself is drawn down.

ח) והנה זה ששמש וירח הם ז"א ומלכות הוא כמו ששמש וירח הם בענין הספירות.

8) Now, the sun and the moon being Z'eir Anpin and Malchus is as the sun and the moon are in terms of the sefiros.

אבל למעלה מזה, שמש וירח הם הקב"ה (שמש הוי') וישראל (שדומין ללבנה).

But higher than this, the sun and the moon are the Holy One, blessed be He ("a sun is Havayah") and Israel (who are likened to the moon).

וכמובא לעיל (בתחלת המאמר) מהדרושים, דיפקד מושבך (דדוד, לבנה) הוא הביטול דישראל, ועי"ז נעשה ונפקדת, שהקב"ה נזכר כביכול עליהם ופוקד אותם.

As cited above (at the beginning of the maamar) from the discourses, "your seat will be empty" (of David, the moon) is the bittul of Israel, and through this comes about "you will be remembered": the Holy One, blessed be He, as it were remembers them and is mindful of them.

ויש לומר, דכמו שע"י יפקד מושבך דמלכות מתגלה ענינה ושרשה דהמלכות עצמה, שאינה צריכה לקבל מז"א (שמש), ויתירה מזה שעי"ז תהי' עליית המלכות למעלה מז"א, עד"ז הוא בנוגע ליפקד מושבך דישראל, שע"י הביטול דישראל מתגלה ענינם שלמעלה מהנ"ל, שישראל וקוב"ה כולא חד, שלכן אינם צריכים כביכול לקבל מהקב"ה, שהרי הם חד ממש, ויתירה מזה, דכיון שלמעשה ידיך תכסוף, הרי ישראל הם משפיעים כביכול בהקב"ה, אשת חיל עטרת בעלה.

It can be said that just as through the "your seat will be empty" of Malchus, the nature and root of Malchus herself is revealed, that she has no need to receive from Z'eir Anpin (the sun), and more than that, that through this Malchus will ascend above Z'eir Anpin, so it is with the "your seat will be empty" of Israel: through the bittul of Israel their nature that is above the above is revealed, that "Israel and the Holy One, blessed be He, are entirely one,"⁴¹ so that they do not need, as it were, to receive from the Holy One, blessed be He, since they are truly one. More than that, since "You will long for the work of Your hands,"⁴² Israel as it were bestow upon the Holy One, blessed be He: "A woman of valor is her husband's crown."

וזהו ונפקדת כי יפקד מושבך, דהגם שענין הזכרון הוא בהדרגא דאוא"ס שכולא קמי' כלא חשיב, אעפ"כ הביטול דישראל (יפקד מושבך) מעורר בדרגא זו שיהי' ונפקדת, כי זה שבכדי לעורר למעלה הוא ע"י שהאדם המעורר יש לו ערך וחשיבות, הוא, כשהאדם המעורר הוא מציאות לעצמו, וע"י הביטול דיפקד מושבך מתגלה ענינם העליון דישראל שהם חד עם קוב"ה, חד ממש.

This is the meaning of "you will be remembered, for your seat will be empty." Although remembrance is on the level of the Ein Sof light before which everything is considered as nothing, nevertheless the bittul of Israel ("your seat will be empty") arouses on this level that there should be "you will be remembered." For the requirement that, in order to arouse above, the person arousing must have some proportion and importance applies when the person arousing is an existence unto himself; but through the bittul of "your seat will be empty" the lofty nature of Israel is revealed, that they are one with the Holy One, blessed be He, truly one.

ט) והנה נתבאר לעיל (בתחילת המאמר) דענין מחר חודש הוא המשכת אור חדש.

9) Now, it was explained above (at the beginning of the maamar) that "Tomorrow is the new moon" is⁴³ the drawing down of a new light.

ויש לקשר זה עם מ"ש בדרושי הצ"צ דמחר (חודש) קאי אלע"ל, ע"ד מארז"ל למחר לקבל שכרם, כי לע"ל יהי' גילוי אור חדש שלא האיר גם קודם הצמצום.

This can be connected with what is written in the discourses of the Tzemach Tzedek, that "tomorrow" (is the new moon) refers to the Time to Come, similar to what our Sages said,⁴⁴ "tomorrow to receive their reward." For in the Time to Come there will be the revelation of a new light that did not shine even before the tzimtzum.

ועי"ז יהי' אז חידוש הכי עליון בכל הענינים, בישראל – שהם עתידים להתחדש כמותה, בתורה – תורה חדשה מאתי תצא, וע"י ישראל ותורה יהי' חידוש גם בהבריאה – שמים חדשים וארץ חדשה.

Through this there will then be the highest renewal in all matters: in Israel, who "are destined to be renewed like it";⁴⁵ in Torah, "a new Torah will go forth from Me";⁴⁶ and through Israel and Torah there will be renewal in creation as well: "new heavens and a new earth."⁴⁷

וממשיך הכתוב, כן יעמוד זרעכם ושמכם, שגם לע"ל, כשיהי' שמים וארץ חדשים יהי' עומד וניכר העבודה דישראל עכשיו, שעל ידה נעשה החידוש.

And the verse continues, "so shall your seed and your name endure": even in the Time to Come, when there will be new heavens and earth, the avodah of Israel⁴⁸ now, through which the renewal came about, will endure and be discernible.

והקב"ה ישתעשע (וועט זיך צאַצקען) עם ישראל, שעל ידם נתמלא הכוסף והתשוקה שלו להיות לו דירה בתחתונים.

And the Holy One, blessed be He, will delight (vet zich tzatzken, "will take delight") in Israel, through whom His longing and desire to have a dwelling in the lower realms was fulfilled.

ויהי רצון, שהדיבור בענינים אלה, ובפרט בשבת מברכים החודש, ויתירה מזה בערב ר"ח [מחר חודש], ימהר ויזרז הגילוי דדוד מלכא משיחא, דוד מלך ישראל חי וקיים, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, בגאולה האמיתית והשלימה.

May it be G‑d's will that speaking of these matters, especially on the Shabbos on which the month is blessed, and more than that on Erev Rosh Chodesh [Machar Chodesh], should hasten and speed the revelation of David, King Moshiach: "David, King of Israel, lives and endures."⁴⁹ May he come and redeem us and lead us upright to our land, in the true and complete Redemption.

וכל זה באופן דמיד, ע"ד מולד הלבנה שהוא ברגע כמימרא, מיד הן נגאלין.

And all this immediately, like the birth of the moon, which is in a moment, as if at a word: "they are redeemed immediately."⁵⁰

*) יצא לאור בקונטרס ראש חודש כסלו – תשנ"ב, "לקראת יום הבהיר ראש חודש כסלו . . ער"ח כסלו ה'תשנ"ב".

*) Published in Kuntres Rosh Chodesh Kislev 5752, "in honor of the auspicious day, Rosh Chodesh Kislev… Erev Rosh Chodesh Kislev, 5752."