פרק יט
עוטה אור כשלמה וגו'.
הנה בלקוטי תורה של האריז"ל, פ' כי תשא ופ' ויקרא כתב: כי השגת מרע"ה לא היתה בבחינת פנימיות דחכמה עילאה, הנקרא אבא דאצי', וכ"ש בספירת הכתר שלמעלה ממנה, הנקרא א"א.
כ"א בבחי' אחוריים דחכמה, המלובשת בבינה, המתלבשת בז' ספירות תחתונות, שנק' ז"א, סוד התורה.
ומתפשטת עד סוף ד' ספירות התחתונות, שהן נהי"מ.
ושם היתה השגת נבואתו בבחי' פנימיות, דהיינו מבחי' פנימיות דנהי"מ.
אבל למעלה מנהי"מ לא היתה לו שום השגה בפנימיות, כ"א בבחי' אחוריים דחכמה, המלובשת בבינה, המלובשת ומתפשטת תוך פנימיות דנהי"מ, בסוד: "נובלות חכמה שלמעלה" תורה, שהיא בבחי' ז"א.
וכדכתיב: "וראית את אחורי, ופני לא יראו".
ע"ש, ובשער הנבואה פ"א.
ולכאורה יש להפליא, הרי נאמר: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה"?
ואיך השיג האריז"ל יותר ממנו, ודרש כמה דרושים בבחי' פנימיות, אפילו בספירות ומדרגות רבות שלמעלה מהחכמה וכתר דאצילות?