וזהו שארז"ל, "ועטרותיהם בראשיהם, ונהנין כו'".
עטרה היא בחינת מקיף וסובב, ונקרא "כתר", מלשון כותרת.
והוא בחי' ממוצע, המחבר הארת המאציל א"ס ב"ה, להנאצלים.
ולעתיד יאיר ויתגלה בעוה"ז לכל הצדיקים שיקומו בתחייה.
(ועמך כולם צדיקים כו').
וזה שארז"ל, "עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש".
כי קדוש הוא בחי' מובדל, שאינו בגדר השגה ודעת, כי הוא למעלה מעלה מבחינת החכמה ודעת שבג"ע.
כי, "החכמה מאין תמצא" כתיב.
הוא בחינת כתר עליון, הנקרא "אין" בזוה"ק.
והשפעתו והארתו בבחינת גילוי, הוא דוקא כשהנשמה תתלבש בגוף זך וצח אחר התחי'.
כי "נעוץ תחלתן בסופן" דוקא.
ו"סוף מעשה במחשבה תחלה" כו' כנודע.
אך א"א להגיע למדרגה זו, עד שיהא בג"ע תחלה, להשיג בחינת חכמה עילאה (כו'), [אפשר צ"ל כל חד] כפום שיעורא דיליה.
וטל תורה מחייהו, "והקיצות, היא תשיחך כו'".
וד"ל.