פרק יג
מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. (תהילים לא, כ)
הנה בכלל עובדי ה', יש ב' בחי' ומדרגות חלוקות, מצד שורש נשמתם למעלה.
מבחי' ימין ושמאל.
דהיינו שבחי' שמאל, היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת ה'.
כמ"ש: "והצנע לכת כו'".
"במסתרים תבכה כו'".
"כל העוסק בתורה בסתר כו'".
והנה ממדה זו, נמשכה ג"כ בחי' הצמצום והגבול בעבודת ה'.
כמו בצדקה, להיות נידון בהשג יד.
"והמבזבז, אל יבזבז יותר מחומש".
וכה"ג בת"ת ושארי מצות, די לו שיוצא י"ח, מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפי', לקבוע עתים כו'.
אך בחי' ימין, היא מדת החסד וההתפשטות בעבודת ה', בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל.
כמ"ש: "ואתהלכה ברחבה כו'".
וממנה נמשך ג"כ מ"ש רז"ל: "זרוק מרה בתלמידים כו'".
(צ"ע. ונראה שצ"ל קודם: "אך בחי' ימין כו'")
וגם בלי צמצום וגבול כלל.
ואין מעצור לרוח נדבתו, בין בצדקה ובין בת"ת ושארי מצות.
ולא די לו לצאת י"ח בלבד אלא עד בלי די כו':