והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחי' אלו.
ו"אין לך דבר שאין לו מקום".
ולכן מצינו כמה דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה, ללמדנו:
שאף ב"ש ששרש נשמתם מבחי' שמאל העליון, ולכן היו דנין להחמיר תמיד, בכל איסורי התורה.
וב"ה שהיו מבחי' ימין העליון, היו מלמדין זכות להקל, ולהתיר איסורי ב"ש, שיהיו מותרים מאיסורם, ויוכלו לעלות למעלה.
אעפ"כ, בכמה דברים, היו ב"ש מקילין.
מפני התכללות שרש נשמתם, שהוא כלול גם מימין.
וכן שורש נשמת ב"ה, כלול גם משמאל.
כידוע דרך ומדות קדש העליון, דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו, וכל המדות כלולות זו מזו.
ולכן הם מיוחדות זו בזו, כידוע לי"ח.
וכדכתיב באברהם, שהוא מדת החסד והאהבה: "עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה", ע"י שלבש מדת הגבורה: "ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו'".
ומה שאמר הכתוב, "אברהם אוהבי", ו"פחד יצחק"?
הנה ההפרש וההבדל הזה, הוא בבחי' גילוי והעלם.
שבמדת יצחק, הפחד הוא בבחי' גילוי, והאהבה מסותרת בבחי' העלם והסתר.
וההיפך במדת א"א ע"ה.