והנה רצון העליון ב"ה מכונה ונקרא בפי חכמי האמת בשם, "כתר עליון", ובו תר"ך עמודי אור וכו'.
פי' דרך משל, כמו שיש עמודים בבית חומה גדול נצבים בארץ וראשם מחובר בתקרה.
ככה ממש עד"מ, כתר עליון ב"ה, הוא למעלה מבחי' מדרגת החכמה, והוא מלשון כותרת, שהוא מכתיר ומקיף על המוחין שבראש שהם בחי' חב"ד.
ורצון זה נתלבש בתרי"ג מצות התורה וז' מצות דרבנן, שרובם ככולם הן מצות מעשיות.
וגם התלויות בדבור, הא קיי"ל ד"עקימת שפתיו הוי מעשה".
וגם התלויות במחשבה או בלב, הרי המצוה ניתנה לאדם הגשמי שבעוה"ז דוקא שהוא בעל בחירה להטות לבבו לטוב וכו'.
משא"כ הנשמה בלא גוף א"צ לצותה ע"ז.
ונמצא שהמצות הן עד"מ כמו העמודים נצבים מרום המעלות הוא רצון העליון ב"ה עד הארץ הלזו החומרית.
והן עד"מ כמו העמודים חלולין שמקיפין ומלבישין נשמת האדם או רוחו או נפשו כשמקיים המצות.
ודרך עמודים אלו עולין הנר"ן שלו עד רום המעלות לצרור בצרור החיים את ה'.
פי' להיות צרורות ומלובשות באור הכתר הוא רצון העליון ב"ה.
וע"י לבוש זה יוכלו לחזות בנועם ה' וצחצחות שלמעלה ממעלת הכתר, והן פנימיותו עד"מ.
(והגם שנתבאר במ"א שהמצות הן פנימיות רצון העליון ב"ה?
הנה מודעת זאת לי"ח ריבוי בחי' ומדרגות שיש בכל בחי' ומדרגה ממדרגות הקדושה, כמה בחי' פנים לפנים, וכמה בחי' אחוריים לאחוריים, לאין קץ וכו').
והנה ז' מצות דרבנן אינן נחשבות מצות בפני עצמן, שהרי כבר נאמר "לא תוסף".
אלא הן יוצאות ונמשכות ממצות התורה וכלולות בהן במספר תרי"ג, להלביש תרי"ג בחי' וכחות שבנר"ן האדם.