Enjoying this page?

TAANIS - 002a – מאימתי – פרק ראשון – תענית, ב ע”א

צורת הדף באתר היברובוקס

מתניתין 

מאימתי מזכירין גבורות גשמים?

מאימתי מזכירין גבורות גשמים - שאומר: משיב הרוח ומוריד הגשם. ובגמרא מפרש טעמא אמאי קרי ליה גבורות גשמים - מפני שיורדין בגבורה, שנאמר: עושה גדולות וגו':

רבי אליעזר אומר: מיום טוב הראשון של חג[1]
ר' יהושע אומר: מיום טוב האחרון של חג.
אמר לו ר' יהושע: הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג - למה הוא מזכיר?

סימן קללה בחג הן - כדאמרינן במס' סוכה בפרק הישן (דף כח:) מאימתי מותר לפנות - משתסרח המקפה. משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו, וא"ל: אי אפשי  בשמושך - כלומר כשהגשמים יורדין לסוכה - הכל יוצאין, ונראה שאין הקב"ה חפץ שנשתמש לפניו. ואמאי מתחילין להזכיר גבורות גשמים בחג, ונראה שהוא מתפלל שיבא מטר בחג:

אמר לו ר' אליעזר: אף אני לא אמרתי לשאול, אלא להזכיר: משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו.

לא אמרתי לשאול - שיתפלל על הגשמים בחג כגון: ותן טל ומטר:

אלא להזכיר - שמתחיל להזכיר בחג גבורות של מקום שמוריד גשמים:

בעונתו - כלומר בזמנו:

אמר לו: אם כן, לעולם יהא מזכיר!

אם כן - ואמאי פוסק בפסח מלהזכיר:

אין שואלין את הגשמים[2] אלא סמוך לגשמים.
ר' יהודה אומר: אהעובר לפני התיבה ביו"ט האחרון של חג - האחרון[3] - מזכיר[4], הראשון[5] - אינו מזכיר[4]

בביו"ט הראשון של פסח[6] - הראשון[7] - מזכיר, האחרון[8] - אינו מזכיר:

גמרא
תנא היכא קאי דקתני: 'מאימתי'?

תנא היכא קאי - כלומר מדקתני מאימתי מכלל דפשיטא ליה להאי תנא דחייבים להזכיר, והיכא חזינן דמחייב להזכיר:

תנא, התם קאי

התם קאי - מזכירין גבורות גשמים כו' במסכת ברכות:

- דקתני: ג"מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים, דושואלין בברכת השנים, הוהבדלה בחונן הדעת"

וקתני: "מאימתי מזכירין גבורות גשמים?".

וליתני התם! מאי שנא דשבקיה עד הכא?

(וליתני התם. במסכת ברכות סמוך דתני מזכירין ליתני ):

מ"ש דשבקיה עד הכא - כלומר האי דקתני הכא בסדר מועד: מאימתי - ליתני התם דקתני מזכירין במסכת ברכות היינו  סדר זרעים:

עד הכא - עד סדר מועד:

אלא, תנא מראש השנה סליק, דתנן[9]: "ובחג נידונין על המים", ואיידי דתנא: "ובחג נידונין על המים" תנא: "מאימתי מזכירין גבורות גשמים?"

אלא - לא תימא דהא דקתני: מאימתי דהתם קאי - דתנא מראש השנה סליק, ששניהן בסדר אחד הן, להכי לא מצי למימר מאי שנא דשבקיה עד הכא:

(בחג. הוי דין על המים ומשום דתני מאימתי הוי דין על המים קתני נמי אימתי זמן הזכרה):

ואיידי דתני בחג נידונין - כלומר אגב דתנא בחג נידונין על המים קסבר בנפשיה, הואיל ונידונין בחג על המים ש"מ בעינן להזכיר עניינא דמיא לרצויי על המים דליתו לברכה, להכי קתני: מאימתי מזכירין:

וליתני: 'מאימתי מזכירין על הגשמים?', מאי גבורות גשמים?

א"ר יוחנן: מפני שיורדין בגבורה.

שנאמר[10]("עשה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר" (איוב ט, י)) [עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר (איוב ה, ט)] וכתיב: "הנותן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות" (איוב ה, י).

כתיב עושה גדולות עד אין חקר - אלמא דכתיב חקר בגשמים, וכתיב חקר בברייתו של עולם - מה ברייתו של עולם כתיב ביה גבורה אף גשמים הוי כמאן דכתיב ביה גבורה: 

מאי משמע?

אמר רבה בר שילא: אתיא 'חקר' 'חקר' מברייתו של עולם.

כתיב הכא: עושה גדולות עד אין חקר, וכתיב התם: "הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו" (ישעיהו מ, כח

וכתיב: "מכין הרים בכחו נאזר בגבורה" (תהלים סה, ז)

 

ומנא לן דבתפלה?

דתניא: "לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם" (דברים יא, יג) - איזו היא עבודה שהיא בלב? - הוי אומר: זו תפלה." וכתיב בתריה: "ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש" (דברים יא, יד)

 

אמר ר' יוחנן: ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח.

ואמר רבי יוחנן שלש מפתחות - היינו שלא נמסרו לשליח אחד ביחד:

ואלו הן: מפתח של גשמים, ומפתח של חיה, ומפתח של תחיית המתים.

מפתח של גשמים - דכתיב: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו" (דברים כח, יב

יפתח ה' - ולא שליח:

מפתח של חיה מנין? - דכתיב: "ויזכור אלהים את רחל וישמע

 

תוספות

מתני' מאימתי. מיום טוב האחרון של חג. שמיני דלא יתבון בסוכה ואפילו האידנא אינו אלא מדרבנן משום ספיקא ואע"ג דבקיאינן בקביעא דירחא גזרה שמא יחזור הדבר לקלקולו או משום מנהג אבותינו בידינו כדאי' פ"ק דביצה (דף ד:) ולכן מדכרינן אבל כל שבעה לא שהגשמים בימי סוכה סימן קללה הן כדתנן פרק שני דסוכה (דף כח:) משל לעבד וכו':

אם כן. אם אתה אומר מזכירין אע"פ שאין שואלין הואיל ומשמע בעונתו אף בקיץ יזכירו ומה אתה נותן סימן מי"ט הראשון ור' אליעזר אומר בברייתא בגמרא כל הקיץ אם בא להזכיר מזכיר דלעולם בעונתו משמע מיהו עד השתא לא רמי עליה חובה אבל בי"ט ראשון חובה לרצות לפני שאלה שכל הבא לבקש מקדים ומרצה ואסימן קללה לא קפדינן ורבי יהושע קפיד:

התם קאי. פירוש בסדר זרעים בברכות פרק אין עומדין (דף לג.) וליתני התם מאי שנא כו' כלומר אמאי תנא הכא במועד מאי דתני התם בסדר זרעים:

אלא תנא מראש השנה קא סליק. פירוש ור"ה הויא בסדר nועד ואם תאמר ואכתי ליתני בסדר זרעים וי"ל דהכא עיקר דאמר בחג נידונין על המים ואורחא דמילתא לרצות לפני שאלה לכך שביק עד הכא אבל בסדר זרעים אומרים מזכירין גבורות גשמים אפשר דמשמע לעולם כמו תחיית המתים או הבדלה בחונן הדעת:

וליתני מאימתי מזכירין גשמים מאי גבורות גשמים אמר ר' יוחנן שיורדין בגבורה. תימה התם בברכות פ' אין עומדין (שם) קתני כי הכא מזכירין גבורות גשמים ושואלין הגשמים וכו' אמאי לא קא מקשה כמו הכא וליתני מזכירין על הגשמים מאי גבורות ויש לומר שאני הכא דהוי עיקר סדר של גשמים באיזה זמן מתחילין לאומרו ומאימתי פוסקין מלאומרו ומשום הכי פריך הכא טפי מהתם:

וכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה. וזה גבי בריאת עולם וכי היכי דהאי חקר בבריאת העולם רוצה לומר בגבורות כמו כן הכא גבי גשמים האי חקר נמי רוצה לומר גבורות אכן יש להקשות אמאי נקט גבורות טפי מכח וכמו כן הוה ליה למימר מאימתי מזכירין כח גשמים או ליתני גדולות גשמים וי"ל דמן הדין נקט גבורות משום טעמא דאיכא כח ואיכא גדולה אי נמי משום דהברכה מתחלת בגבורה להכי נקט גבורות:

שלשה מפתחות שלא נמסרו לשליח. וא"ת והא אמרינן (סנהדרין דף קיג.) דמפתח הגשמים נמסרין לאליהו וכן מפתח של תחיית המתים וכן לאלישע דכתיב (מלכים א יז) ויאמר אליהו חי ה' וגו' דה"נ אומר בפירקין דלקמן (דף כג.) וי"ל דהא דקאמר שלא נמסרו לשליח אינו ר"ל שלא נמסרו מעולם דהא של תחיית המתים ושל גשמים נמסרו אלא לא נמסרו לשליח להיות לעולם ממונה עליהם:

וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה. פירוש שהוא בעצמו עשה וא"ת מהכא משמע דליכא אלא שלשה מפתחות וא"כ יש להקשות והא כתיב (ירמיהו נ) פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו ומשמע נמי שלא נמסרו לשליח וכמו ההיא וישמע אליה אלהים וגו' וא"כ אמאי לא חשיב לה וי"ל דלא חשיב כי אם אותן מפתחות של טובה ולהכי לא קא חשיב מפתח של זעם וא"ת דמשמע מהאי קרא דפתח ה' שלא נמסר מפתח של זעם לשליח והא אמרינן (פסחים דף קיח.) יורקמי שר של ברד הוי וי"ל מכלי זעם אחרינא קאמר שלא נמסרו לשליח אבל משום ברד לא דאותו של ברד נמסרו:

  1. 1 סוכות
  2. 2 היינו ותן טל ומטר לברכה
  3. 3 זה שמתפלל מוסף
  4. 4 משיב הרוח ומוריד הגשם
  5. 5 העובר לפני התבה שמתפלל שחרית
  6. 6 כשמפסיקין לומר משיב הרוח ומוריד הגשם
  7. 7 שמתפלל שחרית
  8. 8 שמתפלל מוסף
  9. 9 ר"ה ב, א
  10. 10 כנראה שרש"י יש לו הגירסא מפסוק איוב ט, י, אמנם בפנים הוכנס פסוק שקדם לו איוב ה, ט - כי בפסוק שמביא רש"י אינו מדבר מפורש אודת גשמים, משא"כ בפסוק השני כתיב לאחריו: ה,י "הנותן מטר" (ובשניהם נזכר חקר)