אבל להחיות, אפילו מעל מזבחי.
אבל להחיות - כגון שיודע ללמד זכות על אדם שנדון בב"ד ליהרג:
ומה זה שספק יש ממש בדבריו, ספק אין ממש בדבריו, ועבודה דוחה שבת,
ועבודה - חמורה שדוחה את השבת מפסיקה להצלת נפש:
קל וחומר לפקוח נפש שדוחה את השבת.
נענה רבי אלעזר ואמר: ומה מילה, שהיא אחד ממאתים וארבעים ושמונה איברים שבאדם, דוחה את השבת,
ומה מילה - שהיא תיקון אחד מאיבריו של אדם דוחה את השבת לפי שחייבין עליה כרת לאחר זמן כך שנויה בתוספתא דשבת:
קל וחומר לכל גופו שדוחה את השבת.
רבי יוסי בר' יהודה אומר: (שמות לא, יג) את שבתותי תשמורו, יכול לכל?
יכול לכל - אפי' לפיקוח נפש:
ת"ל: אך, חלק.
רבי יונתן בן יוסף אומר: (שמות לא, יד) כי קודש היא לכם, היא מסורה בידכם, ולא אתם מסורים בידה.
ר' שמעון בן מנסיא אומר: (שמות לא, טז) ושמרו בני ישראל את השבת,
ושמרו בני ישראל את השבת - כדי לעשות שבתות אחרות יזהרו בשבת זו בקיום שמירת שבתות הרבה:
אמרה תורה: חלל עליו שבת אחת, כדי שישמור שבתות הרבה.
א"ר יהודה אמר שמואל: אי הואי התם, הוה אמינא: דידי עדיפא מדידהו, (ויקרא יח, ה) וחי בהם, ולא שימות בהם.
אמר רבא: לכולהו אית להו פירכא, בר מדשמואל דלית ליה פירכא.
דר' ישמעאל, דילמא כדרבא.
דאמר רבא: מאי טעמא דמחתרת? חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו,
אין אדם מעמיד את עצמו - מלהציל את ממונו מיד גנב והאי גנב דאתי במחתרת מידע ידע דקאי בעל הבית באפיה ואדעתא דהכי אתא דמימר אמר כי קאי לאפאי קטילנא ליה ואין זה ספק נפשות אלא ודאי נפשות והתורה אמרה לו כאן אחרי שבא להורגך השכם להורגו:
והאי מידע ידע דקאי לאפיה, ואמר: אי קאי לאפאי קטילנא ליה, והתורה אמרה: בא להרגך, השכם להרגו.
ואשכחן ודאי, ספק מנלן?
דר' עקיבא נמי, דילמא כדאביי.
דאמר אביי: מסרינן ליה זוגא דרבנן, לידע אם ממש בדבריו.
דאמר אביי - בסנהדרין (דף מג.) על היוצא ליסקל ואמר יש לי זכות ללמד על עצמי דקתני התם מחזירין אותו אפילו ארבע וחמש פעמים ובלבד שיהא ממש בדבריו והוינן בה מנא ידעי ואמר אביי מסרינן ליה זוגא דרבנן שמלוין אותו עד בית הסקילה ואם אמר יש לי ללמד זכות על עצמי ישמעו אלו אם יש ממש בדבריו אם לאו והכי נמי גבי כהן העובד איכא למימר נמי דהכי עבדי ליה:
ואשכחן ודאי, ספק מנא לן?
ואשכחן - מהכא דאודאי פיקוח נפש מחללין אבל ספק לא שמעינן מינה וכולהו נמי כגון אך חלק איכא למימר דודאי פיקוח נפש קא ממעט ולא ספק וכן ולא אתם מסורין בידה למות ודאי וכן חלל עליו כדי שישמור ודאי שבתות הרבה:
וכולהו, אשכחן ודאי, ספק מנא לן?
ודשמואל ודאי לית ליה פירכא.
דשמואל לית ליה פירכא - אשר יעשה האדם המצות שיחיה בהם ודאי ולא שיבא בעשייתה לידי ספק מיתה אלמא מחללין על הספק:
אמר רבינא, ואיתימא רב נחמן בר יצחק: טבא חדא פלפלתא חריפא, ממלא צנא דקרי:
חדא פלפלתא - גרעין אחד:
חטאת ואשם ודאי
חטאת ואשם ודאי - הם אשם גזילות ומעילות ויש אשם שהוא תלוי הבא על שגגת ספק כרת ובגמ' פריך והא ביה נמי כפרה כתיבא:
מכפרין.
חטאת ואשם ודאי מכפרין - ומסתמא תשובה איכא שאם לא היה מתחרט לא היה מביא קרבן:
מיתה ויוה"כ מכפרין עם התשובה.
תשובה מכפרת על עבירות קלות, על עשה ועל לא תעשה.
ועל החמורות, הוא תולה עד שיבא יוה"כ ויכפר.
האומר: אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה.
אחטא ויוה"כ מכפר, אין יוה"כ מכפר.
עבירות שבין אדם למקום, יוה"כ מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו, אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו.
דרש ר' אלעזר בן עזריה: (ויקרא טז, ל) מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו.
עבירות שבין אדם למקום, יוה"כ מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו, אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו.
אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים.
שנאמר: (יחזקאל לו, כה) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.
ואומר: (ירמיהו יז, יג) מקוה ישראל, מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל:
גמרא
אשם ודאי אין, אשם תלוי לא?
והא כפרה כתיבא ביה?
הא כפרה כתיב ביה - וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג (ויקרא ה) באשם תלוי כתיב:
הנך מכפרי כפרה גמורה, אשם תלוי אינו מכפר כפרה גמורה.
אשם תלוי אינו מכפר כפרה גמורה - אלא תולה להגן עליו מן היסורין עד שיודע לו שודאי חטא ויביא חטאת הכי ילפי' לה בכריתות (דף כו:):
אי נמי: הנך אין אחר מכפר כפרתן, אשם תלוי אחר מכפר כפרתן.
דתנן: חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יוה"כ, חייבין. אשמות תלוין, פטורין:
פטורין - דיום הכפורים מכפר עליהן וטעמא מפרש בכריתות (דף כה:):
מיתה ויוה"כ מכפרין עם התשובה:
עם התשובה אין, בפני עצמן לא?
נימא דלא כרבי.
דתניא, רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה, יום הכפורים מכפר, חוץ [מהלועג על חבירו],
חוץ מפורק עול - כופר בהקב"ה:
ומגלה פנים בתורה,
מגלה פנים בתורה - דורש את התורה לגנאי כגון מנשה שהיה דורש באגדות של דופי לא היה לו למשה לכתוב אלא ותמנע היתה פלגש וגו':
ומיפר ברית בשר,
ומיפר ברית בשר - מילה ובמסכת שבועות יליף לה מקראי:
שאם עשה תשובה, יוה"כ מכפר, ואם לא עשה תשובה, אין יוה"כ מכפר.
אפילו תימא רבי, תשובה בעיא יוה"כ, יוה"כ לא בעיא תשובה:
תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל לא תעשה:
השתא על לא תעשה מכפרת, על עשה מיבעיא?
אמר רב יהודה, הכי קאמר: על עשה, ועל לא תעשה שניתק לעשה.
ועל לא תעשה גמור לא?
ורמינהו: אלו הן קלות, עשה ולא תעשה