המצווה השי"ט
האזהרה שהזהרנו מלהכות ההורים.
וגם כן לא נתבארה בכתוב אזהרה מיוחדת למעשה זה; אבל הזכיר את העונש ואמר: "ומכה אביו ואמו מות יומת" (שמות כא, טו).
ולמדנו האזהרה מכה אביו, על הדרך שלמדנו למקלל אביו.
והוא שכבר ביארנו במצווה המשלימה שלוש מאות, שאנו מוזהרים על כל אדם מישראל שלא להכותו, ואביו בכלל.
ולשון המכילתא:"'מכה אביו ואמו' וגו' עונש שמענו, אזהרה לא שמענו!
תלמוד לומר: 'ארבעים יכנו לא יסיף' (דברים כה, ג).
והרי דברים קל וחומר: אם מי שמצווה להכותו הרי הוא מוזהר שלא להכותו, מי שמצווה שלא להכותו - דין הוא שיהא מוזהר שלא להכותו".
והעובר על לאו זה, כלומר: המכה אביו ואמו במזיד ויוצא מהם דם - חייב חנק.
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בסוף סנהדרין.