המצווה הקל"ו

האזהרה שהזהר כהן טמא מלאכל תרומה.

והוא אמרו: "איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר" (ויקרא כב, ד).

ובגמרא מכות אמרו: "אזהרה לתרומה מנין?

מ'איש איש' וגו'.

איזהו דבר שהוא שווה בזרעו של אהרן?

הוי אומר - זו תרומה".

הכונה באמרם "שוה בזרעו של אהרן" - שיאכלנו הזרע כולו, זכרים ונקבות.

וכבר נכפל עוד הלאו בעניין זה באמרו: "ושמרו את משמרתי" (שם, ט).

והעובר על לאו זה - חייב מיתה בידי שמים.

ובפרק ט' מסנהדרין מנו מחייבי מיתה בידי שמים ובכללם כהן טמא שאכל תרומה טהורה, והביאו ראיתם ממה שנאמר: "ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא".