ערכין פרק ג
(א) יש בערכין להקל ולהחמיר
יש בערכין להקל ולהחמיר וכו׳ - כולהו מפרש להו ואזיל לקמן בפרקין:
. בשדה אחוזה להקל ולהחמיר. בשור המועד שהמית את העבד להקל ולהחמיר. באונס ומפתה ומוציא שם רע להקל ולהחמיר. יש בערכין להקל ולהחמיר כיצד. אחד שהעריך את הנאה שבישראל
את הנאה שבישראל - אפילו שוה מאה מנה אינו נותן אלא חמשים סלע, והיינו להקל. ולהחמיר, שהמעריך את הכעור שבישראל אפילו אין שוה אלא חמש סלעים. נותן חמשים סלעים אם הנערך מבן עשרים ועד בן ששים:
. ואת הכעור שבישראל. נותן חמשים סלע. ואם אמר הרי דמיו עלי. נותן את שוויו:
(ב) בשדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד. אחד המקדיש. בחולת המחוז
בחולת המחוז - סביבות העיר. שאינה משבחת כל כך מפני מדרס הרגלים:
. ואחד המקדיש בפרדסות
חולות - סביבות. כמו מחול הכרך [כלאים פ״ד]:
מחוז - עיר. פירוש אחר מחוז, שם מקום שלא היו שדותיהן חשובים:
בפרדסות - מקום שיש בו הרבה אילנות נטועים:
סבסטי
סבסטי - שם מקום. והאילנות שם מעולים מאד:
. נותן
נותן - מי שפודה אותן מן ההקדש בין בעלים בין איש אחר:
בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף. ובשדה מקנה נותן את
בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף - אם תחלת היובל היא. ואם לאו, מגרע משנים שעברו סלע ופונדיון לשנה. בית זרע חומר שעורים, מקום ראוי לזריעת כור, דהיינו שלשים סאה של שעורים. והוא גדול ממקום זריעת כור של חטין. והמקדיש שדה אחוזה מלאה אילנות, כשהוא פודן פודה האילנות בשווין, וחוזר ופודה את הקרקע בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף:
ובשדה מקנה נותן את שויו - דבשדה מקנה כתיב (ויקרא כ״ז) וחשב לו הכהן את מכסת הערכך, ואין מכסת אלא מנין דמים, דהיינו כפי מה שהוא שוה, וכן הוא אומר (במדבר ל״א) והרמות מכס:
שוויו. רבי אליעזר אומר אחד שדה אחוזה
אחד שדה אחוזה ואחד שדה מקנה - שהרי נאמר בשדה אחוזה וחשב, ונאמר בשדה מקנה וחשב, מה בשדה אחוזה דבר קצוב, אף שדה המקנה דבר קצוב, דהיינו זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף:
. ואחד שדה מקנה. מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה אלא שבשדה אחוזה נותן חומש. ובשדה מקנה אינו נותן חומש:
ובשדה מקנה אינו נותן חומש - דבשדה מקנה כתיב מכסת הערכך, הקישו הכתוב לערכין, מה ערכין אין מוסיף חומש אף שדה מקנה אין מוסיף חומש. ואין הלכה כר׳ אליעזר:
(ג) בשור המועד שהמית את העבד להקל ולהחמיר. כיצד. אחד שהמית את הנאה שבעבדים. ואת הכעור שבעבדים. נותן שלשים סלע. המית בן חורין נותן את שוויו
המית בן חורין נותן את שוויו - דכתיב (שמות כ״א:ל׳) אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו, דמי ניזק:
. חבל בזה ובזה
חבל בזה ובזה - בין בעבד בין בבן חורין, ולא המיתו. משלם נזק שלם:
משלם נזק שלם:
(ד) באונס ובמפתה להקל ולהחמיר. כיצד. אחד שאנס ופתה את הגדולה שבכהונה ואת הקטנה שבישראל. נותן חמשים סלע. והבשת. והפגם
פגם - שמין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפחה בעולה להשיאה לעבדו שיש לו קורת רוח הימנו:
הכל לפי המבייש והמתבייש:
לפי המבייש והמתבייש - אדם נקלה שבייש, בשתו מרובה. והמתבייש, לפי חשיבותו בשתו:
(ה) במוציא שם רע להקל ולהחמיר. כיצד. אחד שהוציא שם רע. על גדולה שבכהונה ועל קטנה שבישראל. נותן מאה סלע. נמצא האומר בפיו יתר מן העושה מעשה
נמצא האומר בפיו יתר מן העושה מעשה - שהאומר לא מצאתי בתולים נותן מאה, והאונס דמוציא בתולים על ידי מעשה נותן חמשים:
. שכן מצינו שלא נחתם גזר דין
גזר דין - שלא ליכנס לארץ:
על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע. שנאמר (במדבר יד, כב) וינסו אותי זה עשר פעמים
זה עשר פעמים - גבי מרגלים כתיב, דמשמע על זה נתחתם גזר דין:
ולא שמעו בקולי: