פרק לט
ומפני זה גם כן נקראים המלאכים, בשם חיות ובהמות - כדכתיב "ופני אריה אל הימין וגו' ופני שור מהשמאל וגו'" - לפי שאינם בעלי בחירה.
ויראתם ואהבתם היא טבעית להם. כמו שכתוב בר"מ פרשת פנחס.
ולכן מעלת הצדיקים, גדולה מהם.
כי מדור נשמות הצדיקים הוא בעולם הבריאה. ומדור המלאכים בעולם היצירה:
הגה"ה (והיינו בסתם מלאכים. אבל יש מלאכים עליונים בעולם הבריאה, שעבודתם בדחילו ורחימו שכליים.
כמו שכתוב בר"מ שם, שיש שני מיני חיות הקדש, טבעיים ושכליים. וכמו שכתוב בעץ חיים):
וההבדל שביניהם הוא:
כי בעולם היצירה, מאירות שם מדותיו של אין סוף ברוך הוא לבדן, שהן אהבתו ופחדו ויראתו כו'.
וכמ"ש, [בתיקונים ועץ חיים] "דשית ספירין מקננין ביצירה".
ולכן, זאת היא עבודת המלאכים תמיד, יומם ולילה לא ישקוטו, לעמוד ביראה ופחד וכו'.
והיינו כל מחנה גבריאל, שמהשמאל. ועבודת מחנה מיכאל, היא האהבה כו'.
אבל בעולם הבריאה, מאירות שם חכמתו ובינתו ודעתו של אין סוף ברוך הוא, שהן מקור המדות, ואם ושרש להן.
וכדאיתא בתיקונים, "דאימא עילאה מקננא בתלת ספירן בכרסיא", שהוא עולם הבריאה.
ולכן הוא מדור נשמות הצדיקים, עובדי ה' בדחילו ורחימו הנמשכות מן הבינה ודעת דגדולת אין סוף ברוך הוא.
שאהבה זו נקרא רעותא דלבא, כנזכר לעיל.
ומרעותא דלבא נעשה לבוש לנשמה בעולם הבריאה, שהוא גן עדן העליון, כדלקמן. וכמו שכתוב בזהר ויקהל.