פרק כח
ואפילו אם נופלים לו הרהורי תאוות ושאר מחשבות זרות בשעת העבודה בתורה או בתפלה בכוונה - אל ישית לב אליהן, אלא יסיח דעתו מהן כרגע.
וגם אל יהי שוטה לעסוק בהעלאת המדות של המחשבה זרה, כנודע.
כי לא נאמרו דברים ההם אלא לצדיקים שאין נופלים להם מחשבות זרות שלהם כ"א משל אחרים.
אבל מי שנופל לו משלו, מבחי' הרע שבלבו בחלל השמאלי, איך יעלהו למעלה, והוא עצמו מקושר למטה:
אך אעפ"כ, אל יפול לבו בקרבו, להיות מזה עצב נבזה בשעת העבודה שצריך להיות בשמחה רבה. אלא אדרבה, יתחזק יותר ויוסיף אומץ בכל כחו בכוונת התפלה בחדוה ושמחה יתירה.
בשומו אל לבו, כי נפילת המחשבה זרה היא מהקליפה שבחלל השמאלי, העושה מלחמה בבינוני עם נפש אלהית שבו.
ונודע דרך הנלחמים, וכן הנאבקים יחד, כשאחד מתגבר אזי השני מתאמץ להתגבר ג"כ בכל מאמצי כחו.
ולכן כשנפש האלהית מתאמצת ומתגברת להתפלל, אזי גם הקליפה מתגברת כנגדה לבלבלה ולהפילה במחשב' זרה שלה