וז"ש בתקונים תיקון נ"ז: "דלית אתר פנוי מיניה, לא בעילאין ולא בתתאין".
ובר"מ פ' פנחס: "איהו תפיס בכולא ולית מאן דתפיס ביה כו'. איהו סוכ"ע כו' ולית מאן דנפיק מרשותי' לבר. איהו ממכ"ע כו'. איהו מקשר ומיחד זינא לזיניה, עילא ותתא, ולית קורבא בד' יסודין אלא בקב"ה כד איהו בינייהו, עכ"ל.
ור"ל: "לית מאן דתפיס בי'", שאין מי שיתפוס בהשגת שכלו, מכל שכלים העליונים, במהותו ועצמותו של הקב"ה. כמ"ש בתקונים: "סתימא דכל סתימין, ולית מחשבה תפיסא בך כלל".
וגם בתחתונים, אע"ג דאיהו ממכ"ע, אינו כנשמת האדם תוך גופו שהיא נתפסת תוך הגוף, עד שמתפעלת ומקבלת שינויים משינויי הגוף וצערו, מהכאות או קרירות או חמימות האש וכיוצא.
משא"כ בהקב"ה, שאינו מקבל שום שינוי משינויי עוה"ז, מקיץ לחורף ומיום ללילה.
כדכתיב: "גם חשך לא יחשיך ממך, ולילה כיום יאיר". לפי שאינו נתפס כלל תוך העולמות אע"ג דממלא לון.