וכל שלא הגיע לידי מדה זו, להלחם עם גופו, מלחמה עצומה כזו, עדיין לא הגיע לבחינת וערך מלחמת היצר, הבוער כאש להבה, להיות נכנע ונשבר מפני פחד ה'.
וכן בענין ברכת המזון, וכל ברכת הנהנין, והמצות בכונה, ואין צריך לומר כונת המצות לשמן.
וכן בענין עסק לימוד התורה, ללמוד הרבה יותר מחפצו ורצונו, לפי טבעו ורגילותו, על ידי מלחמה עצומה עם גופו.
כי הלומד מעט יותר מטבעו, הרי זה מלחמה קטנה, ואין לה ערך ודמיון עם מלחמת היצר הבוער כאש, דמקרי רשע גמור, אם אינו מנצח יצרו להיות נכנע ונשבר מפני ה'.
ומה לי בחינת סור מרע ומה לי בחינת ועשה טוב, הכל היא מצות המלך הקדוש יחיד ומיוחד ב"ה.
וכן בשאר מצות, ובפרט בדבר שבממון, כמו עבודת הצדקה וכה"ג.