והיא[1] בחינת תשובה תתאה, להעלות ה' תתאה[2], להקימה מנפילתה, שנפלה אל החיצונים. שהוא סוד גלות השכינה.
כמאמר רבותינו זכרונם לברכה: "גלו לאדום, שכינה עמהם". דהיינו כשהאדם עושה מעשה אדום.
מוריד וממשיך לשם: בחינת וניצוץ אלהות המחיה את נפש רוח נשמה שלו המלובשים בו.
בנפש הבהמית מהקליפה, שבלבו שבחלל השמאלי, המולכת בו בעודו רשע, ומושלת בעיר קטנה שלו. ונפש רוח נשמה כבושים בגולה אצלה.
וכשנשבר לבו בקרבו, ונשברה רוח הטומאה וסטרא אחרא, ויתפרדו כו', היא קמה מנפילתה וגם נצבה. כמו שכתוב במקום אחר: