Enjoying this page?

Teves 27

Lekutei Amarim - Chapter 14

מה שאין כן בדבר המסור ללב, דהיינו שיהא הרע מאוס ממש בלב ושנאוי בתכלית שנאה או אפילו שלא בתכלית שנאה - הנה זה אי אפשר שיהיה באמת לאמיתו אלא על ידי גודל ותוקף האהבה לה' בבחינת: "אהבה בתענוגים", להתענג על ה' מעין עולם הבא. ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה: "עולמך תראה בחייך כו'".

ואין כל אדם זוכה לזה - כי זהו כעין קבול שכר. וכדכתיב: "עבודת מתנה אתן את כהונתכם וגו'" (במדבר יח, ז), כמו שנתבאר במקום אחר.

ולכן אמר איוב: "בראת צדיקים וכו'". וכדאיתא בתיקונים: שיש בנשמות ישראל כמה מיני מדרגות ובחינות: "חסידים, גבורים המתגברים על יצרם, מארי תורה נביאים כו', צדיקים כו'" ע"ש[1]:

  1. 1 הערה - (לשון התיקוני זהר דף א/ב "אתקריאו ישראל: מלכים, צדיקים, חוזים, נביאים, מארי תורה, גבורים, חסידים, נבונים, חכמים, ראשי אלפי ישראל (הם)":) לכאורה כוונתו לבאר כאן השני קצוות, ומתחיל כפי ביאורו בפנים, שמצד א' יש ה"גבורים" שיש להם היצר, ומפרש אדה"ז את דברי התק"ז, שהיינו, "גבורים, המתגברים על יצרם". ונראה לאדה"ז שחסידים הם בודאי בכלל ה"גבורים" שיש להם יצר, ולכן הקדימו וכוללם עם הגבורים. ומצד שני יש "צדיקים", שאין להם היצר. וכנראה שסוג זה כולל ה"מארי תורה, והנביאים" שכל אלו בודאי הם במדריגת צדיקים שאין להם היצר, ולכן הקדימים ל"צדיקים". וכנראה שבכלל זה אפשר אולי לכלול יותר, וכיון שאינו מוכרח מרמזן בכו', וגם אחרי שמזכיר צדיקים כותב כו', לומר שישנו עוד סוגים בצדיקים. ואולי יש לומר שאלו שמונה לפני הצדיקים ברור שיכולים להשתייך לאחד משני הקצוות גבורים או צדיקים, ובכו' כוונתו שישנם אחרים שאינו ברור אם יכולים להשתייך לשתי המדרגית. ובכו' שלאחרי הצדיקים כוונתו שישנם שבלי ספק הם צדיקים ואולי אינו מונה "מלכים", וכן "ראשי אלפי ישראל", משום דלא שייך כל כך אצל כלל ישראל, ומנה נביא ולא חוזה (אף דגם לא שייך כל כך) כי ההפרש בינהם דק, ומזכיר היותר רגיל "נביאים". ועדיין צריך לעיין ולברר כל זה