ולכן נקרא עולם הזה ומלואו: "עולם הקליפות וסטרא אחרא" ולכן כל מעשה עולם הזה קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ב סוף פ"ד:
הגהה
עם היות בתוכו[1] עשר ספי' דעשיה דקדושה וכמ"ש בעץ חיים שער מ"ג, ובתוך עשר ספירות דעשיה אלו הן עשר ספירות דיצירה, ובתוכן עשר ספירות דבריאה, ובתוכן עשר ספירות דאצילות, שבתוכן אור אין סוף ברוך הוא.
ונמצא אור אין סוף ברוך הוא מלא כל הארץ הלזו התחתונה על ידי התלבשותו בעשר ספירות דארבע עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ז פ"ב ובספר גלגולים פרק כ':
אלא שהקליפות הן נחלקות לשתי מדרגות זו למטה מזו: המדרגה התחתונה היא שלש קליפות הטמאות ורעות לגמרי ואין בהם טוב כלל. ונקראו במרכבת יחזקאל: "רוח סערה וענן גדול וגו''[2].
ומהן[3] נשפעות ונמשכות נפשות כל אומות עובדי גלולים וקיום גופם.
ונפשות כל בעלי חיים הטמאים ואסורים באכילה וקיום גופם[4].
וקיום וחיות כל מאכלות אסורות מהצומח[5], כמו ערלה וכלאי הכרם כו', וכמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט פ"ו.
וכן קיום וחיות כל המעשה דבור ומחשבה של כל שס"ה לא תעשה וענפיהן, כמ"ש שם סוף פ"ה: