ב"ה, ז' אדר, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מו' שבט. ת"ח על מה שמסר הפ"ש לחבריו שי' ובודאי איננו מסתפק בד"ש בלבד אלא מעוררם על הקירוב יותר והוא על ידי ענינים של תורה ומצות שהם הן המקשרים את בני ישראל אחד לחבירו וכמו שביאר רבנו הזקן בתניא קדישא פרק ל"ב, שהגופים מחולקים והעושים גופם עיקר ונפשם טפלה אי אפשר להיות אהבה ואחוה אמיתית ביניהם אלא התלוי' בדבר לבדה וכו' עיין שם, ובפרט כשמתערב היצה"ר ועל ידי הכרת ערך עצמו והדגשתו בזה מסביר איך שהדברים היפך האהבה מכריעים את הדבר שצריך להביא לאהבה, משא"כ כשמתבונן איך שנפש הישראלי היא חלק אלקה ממעל ממש ואב אחד לכולנו מצד שרש נפשם בה' אחד, אלא שצריך לחזק התקשרות בה' אלקינו ע"י התורה והמצוה שזוהי דרך ישרה וקלה לבוא לידי קיום מצות ואהבת לכל נפש מישראל למגדול ועד קטן, ויה"ר שיהיו דבריו יוצאין מן הלב ובמילא יכנסו ללב השומעים.
בשאלתו שלפני זמן התעסק בלימודים והפסיק, ונתעורר בו עתה הרצון ללמדם שוב, ושואל אם ימלא רצונו ובאיזה מהלימודים יבחר. אבל איננו מסביר, א) כיון שעבודה רבה לפניו להשפיע על חבריו ועל סביבתו בכלל לקרבם לתורה ומצותי', שלזה בטח דרושה יגיעת נפש התבוננות והתעמקות, האומנם ישאר זמן פנוי לענינים אחרים מלבד הדרושים להצלחת פעולות אלו שהן ההוספה והעלי' בלימוד הנגלה וחסידות וקיום המצות. ב) אפילו אם בדוחק ימצא זמן פנוי מהאמור לעיל מבלי שיגרע על ידי זה בהצלחת הפעולה, הנה בכדי לענות על שאלתו צריך לבאר מהו התכלית, אם קבלת תעודה דיפלומה ובענין שיכול לשמש להרחבת הפרנסה לאחר זמן או להוספת ידיעות בעלמא, שבכ"ז תלוי היחס והמענה על שאלתו.
בברכת הצלחה ולבשו"ט,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר