ב"ה, כ"ג כסלו, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ חו"ב צנמ"ס[1] כו'
מו"ה דוד שי'[2]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"א כסלו, בו כותב אודות פסק רבנו הזקן בסידורו בסדר הכנסת שבת, דהעיקר כשיטת הגאונים בזמן בין השמשות, ומעיר ממה שכתב בשלחנו הטהור סי' רס"א סעיף ה', כשיטת רבינו תם, ומסתפק איזוהי משנה אחרונה.
וכבר הורה נכדו אדמו"ר הצ"צ, אשר הסידור כתב זמן רב אחרי השו"ע (חידושים למס' שבת סוף פרק ז'. מו, ד) ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן.
בברכת הצלחה בעמלו לברר דברי תורה, ובהלכות בין השמשות ביחוד, שכמה הלכתי גברתי תלוין בהן. ואע"פ שכבר דשו בה רבים וגדולים, - כמה מעניניהם עדיין דורשים נגר ובר נגר לפרקיני'[3] וליישבם. מיוסד על הנקודות וההוראות שבדברי גדולי ישראל, גדולי ההוראה הראשונים והאחרונים, ועד לגדול שבהאחרונים - כ"ק אדמו"ר הזקן.
ויה"ר אשר בימי בין השמשות אלו דאלף הששי והשביעי, יום הששי והשביעי דימי בראשית, שבין השמשות שלו שגור בפי כל, והכל חרדים אליו לגמור מלאכתן עד שלא תחשך (רש"י כתובות קג, א) יצליח כאו"א מאתנו למלאות מלאכתו, מלאכת שמים, לעשות לו ית' דירה בתחתונים, אשר עי"ז הנה לילה - דיום - אלף - השביעי - כיום יאיר, וכמרז"ל בימי בראשית - אשר ל"ו שעות שמשה אותה האורה[4].
בברכה,
מ. שניאורסאהן