צורת הדף באתר היברובוקס

מיתיבי כמין כוורת היה לה בתנור ודומה כמין טבלא מרובעת אימא ופיה דומה כמין טבלא מרובעת תניא כמאן דאמר כמין ספינה רוקדת דתניא ארבעה סניפין של זהב היו שם מפוצלין מראשיהן כמין דקרנין היו שסומכין בהן את הלחם שהוא דומה כמין ספינה רוקדת איבעיא להו לחם הפנים נפסל במסעות או אינו נפסל במסעות רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר נפסל וחד אמר אינו נפסל מאן דאמר נפסל דכתיב (במדבר ב, יז) כאשר יחנו כן יסעו מה בחנייתו נפסל ביוצא אף בנסיעתו נפסל ביוצא מאן דאמר אינו נפסל דכתיב (במדבר ד, ז) ולחם התמיד עליו יהיה ואידך נמי הא כתיב (במדבר ב, יז) כאשר יחנו כן יסעו לאידך גיסא מה בחנייתו כי לא יצא ממקומו לא מיפסיל אף בנסיעתו כי לא יצא ממקומו לא מיפסיל ואידך נמי הא  כתיב ולחם התמיד עליו יהיה אלא כי אתא רב דימי אמר במסודר דכולי עלמא לא פליגי אלא כי פליגי במסולק מאן דאמר נפסל דכתיב כאשר יחנו כן יסעו מה בחנייתו נפסל ביוצא אף בנסיעתו מיפסל ביוצא למאן דאמר אינו נפסל דכתיב (במדבר ב, יז) ונסע אהל מועד אע"פ שנסע אהל מועד הוא ואידך נמי הכתיב כאשר יחנו כן יסעו לאידך גיסא מה בחנייתו כי לא מפיק ליה לא מיפסיל אף בנסיעתו כי לא מפיק ליה לא מיפסיל ואידך נמי הא כתיב ונסע אהל מועד ההוא לדגלים הוא דאתא ואידך (במדבר ב, יז) ממחנה הלוים בתוך המחנות נפקא מיתיבי  בשעת סילוק מסעות קדשים נפסלין ביוצא וזבין ומצורעין משתלחין חוץ למחיצתן מאי לאו אפילו לחם הפנים לא בר מלחם הפנים מה נפשך אי אהל מועד דוקא הוא אפילו קדשים נמי אי אהל מועד לאו דוקא הוא אפילו לחם הפנים נמי אלא כי אתא רבין אמר מר אמר במסודר ומר אמר במסולק ולא פליגי אמר אביי ש"מ יש סילוק מסעות בלילה דאי סלקא דעתך אין סילוק מסעות בלילה אימת מדלי לצפרא מאי איריא משום יוצא תיפוק לי דאיפסיל ליה בלינה פשיטא (שמות יג, כא) ללכת יומם ולילה כתיב מהו דתימא הני מילי היכא דעקור ביממא  אבל היכא דלא עקור ביממא בליליא לא מצו עקרי קא משמע לן ורמינהי הוגללו הפרוכת הותרו הזבין ומצורעין ליכנס לשם אמר רב אשי לא קשיא הא ר' אליעזר הא רבנן דתניא

כמין כוורת היה לה בתנור - וזה הדפוס שהוא נאפה בו מרובע והיינו כמין תיבה פרוצה שיש לה שוליים רחבים ומרובעים:

אימא ופיה דומה כו' - השוליים עשויין כספינה:

כמין דוקרנין - כמין קנים הדוקרנין קנים שיש בהן ענפים הרבה דהוו מפוצלין:

נפסל במסעות - כשנוסעין ישראל במדבר ומפרקים המשכן ונושאים השלחן עם הלחם כדכתיב (במדבר ד) ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת מי נפסל לחם ביוצא או לא:

בחנייתו נפסל ביוצא - אם יוצא חוץ לקלעים כדכתיב והיתה לאהרן ולבניו ואכלוהו במקום קדוש (ויקרא כד):

ולחם התמיד עליו יהיה - אלמא בקדושתיה קאי:

ממקומו - של שולחן:

במסודר - על השלחן:

[במסולק] - שעדיין לא הגיע זמן לסלק את זה עד שנסעו ומ"מ בתוך מחנה הלוים הוא שנושאין אותן עמהן עם המשכן ודגלי מחנה ישראל סביב להם:

כי לא מפיק ליה - מעזרה והשתא נמי לא אפקיה ממחנה לויה:

לדגלים - להורות איזה דגל יסע ראשון ואיזה אמצעי ואיזה אחרון:

סילוק מסעות - שהפרוכת נגללות:

קדשים נפסלים ביוצא - שאין להם קלעים ואעפ"כ המחנה קדוש וזבין ומצורעין משתלחין חוץ ממחיצתן מצורע חוץ למחנה ישראל והיו מהלכים בסוף מחנה כדאמר בברכות (דף  נד.) את והב בסופה וזבין חוץ למחנה לויה:

אי אהל מועד דווקא הוא - אע"ג דהוגללו הפרוכת כדקתני לעיל: ה"ג אפילו קדשים נמי לא ליפסלו ביוצא ואי אהל מועד לאו דוקא הוא אפילו לחם הפנים נמי ליפסול:

אלא כי אתא רבין אמר - אהל מועד לאו דווקא דלדגלים הוא דאתא ומר דמכשיר במסודר דכתיב לחם תמיד עליו יהיה ומר דפסיל במסולק:

ש"מ - מדקתני קדשים נפסלים משום פסול יוצא:

יש סילוק מסעות בלילה - שאם היה נעלה הענן בלילה היו נוסעים מיד ולא היו ממתינין עד הבקר:

אימת מידלו - קלעים:

בלילה לא מצו עקרי - דכתיב יומם ברישא והדר לילה קמ"ל:

ורמינהי - דקתני וזבין ומצורעין משתלחין:

בפסח הבא בטומאה - כגון שרוב ציבור טמאים כדאמר (פסחים דף סו:) איש נדחה לפסח שני ולא ציבור וטומאת מת הותרה להם כדכתיב (במדבר ט) טמא נפש אבל לא זיבה וצרעת