צורת הדף באתר היברובוקס

אמר רבה איזהו דבר שצריך שני מיעוטין הוי אומר זו מנחת מאפה:

מתני' מנחת ישראל קופל אחד לשנים ושנים לארבעה ומבדיל מנחת כהנים קופל אחד לשנים ושנים לארבעה ואינו מבדיל מנחת כהן משיח לא היה מקפלה רבי שמעון אומר מנחת כהנים ומנחת כהן משיח אין בהן פתיתה מפני שאין בהן קמיצה וכל שאין בהן קמיצה אין בהן פתיתה וכולן פותתן כזיתים:

גמ' תנו רבנן פתות יכול לשנים תלמוד לומר פתים אי פתים יכול יעשנה פירורין תלמוד לומר אותה אותה לפתיתים ולא פתיתה לפתיתים הא כיצד מנחת ישראל קופל אחד לשנים  ושנים לארבעה ומבדיל מנחת [כהנים] וכהן משיח היה מקפלה וכו' והא אנן תנן לא היה מקפלה אמר רבה אינו מקפלה לארבעה אבל מקפלה לשנים:

רבי שמעון אומר מנחת כהנים ומנחת כהן משיח אין בהן פתיתה:

אמר רב יוסף האי חביצא דאית בה פירורין כזית מברכינן עליה המוציא לחם מן הארץ אי לית בה פירורין כזית מברכינן עליה בורא מיני מזונות אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא היה עומד ומקריב מנחות בירושלים אומר ברוך שהחיינו וקימנו נטלן לאכלן אומר המוציא לחם מן הארץ ותנן וכולן פתיתי' בכזית אמר ליה אביי ולתנא דבי רבי ישמעאל דאמר מפרכן עד שמחזירן לסלתן הכי נמי דלא מברך המוציא וכי תימא הכי נמי והתניא ליקט מכולן כזית ואכלו אם חמץ הוא ענוש כרת אם מצה הוא אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח הכא במאי עסקינן בשעירסן אי הכי היינו דקתני עלה והוא שאכלן בכדי אכילת פרס ואי בשעירסן שאכלו מיבעי ליה אלא הכא במאי עסקינן בבא מלחם גדול מאי הוי עלה רב ששת אמר אפי' פירורין שאין בהן כזית אמר רבא והוא דאיכא תוריתא דנהמא עלייהו:

הוי אומר מנחת מאפה - שיש בה שני מינין חלות ורקיקין לפיכך צריכה ב' מעוטין הלכך קממעט מהנך תרי מיעוטי:

מתני' קופל - כמו כופל חלה אחת לשתים ושתים לארבע:

מבדיל - משברה היינו פתיתה:

מנחת כהנים קופל - כדי לקיים מצות פתיתה:

ואין מבדיל - וכולה כליל:

מנחת כהן משיח - היינו חביתין:

לא היה מקפלה - כשאר מנחת כהנים לפי שהיא חובתו ואין נקמצת כלל וכליל היא: רבי שמעון אומר מנחת נדבה של כהנים ומנחת כהן משיח אין בהן פתיתה. כלומר שלא היה  מקפלן וכו' ופליג את"ק דסבר מנחת כהנים קופל:

וכולן - שצריכין פתיתה מקפלן שנים לד' וד' לח' וח' לט"ז עד שיהו פתיתין כזיתים. ע"א וכולן פתיתין כזיתים שיכול לפותתן עד שיהו הפתיתין כזיתים אבל פחות מכזיתים אין יכול  לפותתן כ"ש. ואיכא דאמרי וכולן פתיתין כזיתים שהיה עושה מן העשרון י' חלות ומכל חלה וחלה ארבעה פתיתין ולא היה בכל פת אלא כזית. ולא מ"ה:

גמ' ת"ל פתים - דמצי למכתב תעשינה פתות וכתיב פתים דמשמע לשני פתים יותר:

תלמוד לומר אותה לפתיתים - שיעשה אותה לפתיתים דהיינו אחד לשנים וב' לד' ולא יותר:

ומבדיל - והדר קומץ לה ולא יותר מפתיתה לפיתים לפירורין:

ואינו מבדיל - דכיון דאין צריכה קמיצה אין צריכה הבדלה:

אבל מקפלה לשנים - דכיון דאין אלא חצי עשרון אין מקפל אלא לשנים:

האי חביצא - (של רקיקין):

היה עומד ומקריב מנחות בירושלים - כגון שלא הקריב כהן זה עדיין מנחה מימיו או שהקריב מנחה חדשה כגון מנחת העומר אומר כהן שהחיינו:

נטלן - הכהן לאוכלן:

מברך - הכהן המוציא ותנן וכולן כל המנחות אפילו מנחת העומר פתיתין כזיתים ולהכי מברך הכהן המוציא ואי לא הוו כזיתים אינו מברך:

ליקט מכולן - פירורין כזית:

ואכלן אם חמץ כו' - ומדיוצא בהן ידי חובתו דחשיב ליה לחם נמי מברך עליו המוציא:

הכא במאי עסקינן - דקתני ליקט מכולן:

בשעירסן - שקיבץ הפירורין ביחד וגוללן בידו וחברן והוי כזית:

אי הכי היינו דקתני עלה והוא שאכלן - לאותן פרורין:

כשיעור אכילת פרס - שלא שהה בין פירור לפירור יותר מכדי אכילת פרס דהתם הויא אכילה ויוצא בה ידי חובתו:

ואי בשעירסן - שגובלן דהוו חתיכה אחת:

שאכלו מיבעי ליה - דכיון דתני שאכלן משמע דרוב פירורין הם ולא חתיכה אחת שלא פיררה:

אמר ליה - רב יוסף אלא לעולם שלא עירסו ואפילו הכי לא תפרוך:

הכא במאי עסקינן - דיוצא בפירורין כגון שבאו מלחם גדול שעדיין הוא בעין הככר שבאו ממנו והוי חשוב ובר ברכה הלכך פירורין נמי שלקטן חשובין נינהו ומברך עליהן אבל  המנחות שפירכן ולא נשתייר מהן דבר חשוב אימא לך דבעינן כזית והאי חביצא נמי דקאמר אי אית בה כזית וכו' אף על פי שבא מלחם גדול אי לא הוי הלחם בעין בעינן כזית לענין המוציא:

אפילו פירורין שאין בהן כזית - מברך עליהן המוציא:

תוריתא דנהמא - שיהא בהן מראה לחם ולא שיהו שרוי כל כך שאין נראה אם הם לחם או לאו:

רש"י מכ"י רבינו בצלאל אשכנזי ז"ל

איזו דבר שצריך שני מיעוטים - שני מקראות עליה והיא:

הוי אומר זו מנחת מאפה - שבאה משני מינין ואי קשיא גבי פתיתה נמי ליפרוך אימא להוציא מנחת כהנים תריץ מסתברא מנחת כהנים הוי ליה לרבויי כדין מנחת מחבת שפתיתה  כתיבה בה משום דשתיהן מנחת יחיד ונפש כתיב בפרשה ולמעוטי שתי הלחם ולחם הפנים דצבור הן וגם יציקה לא צריך למעוטי שתי הלחם ולחם הפנים שאפי' שמן אינן טעונין כדממעט להו בפ' כל המנחות באות מצה:

מתני' קופל - משבר:

ומבדיל - משום דבעי קמיצה:

מנחת כהן - אינו מבדיל משום דלא בעי קמיצה:

וכולן פותתן כזיתים - פתיתין דקות כזית ור"ש קאמר ובתרתי פליגי:

גמ' פתות - היינו שנים דכיון דנשבר הוי ליה שתי חתיכות ומדכתיב פתים שיהיה בה שתי פתיתות משמע דהוי ארבע:

ולא פתיתין לפתיתין - ולר"ש דאמר וכולן פותתן כזיתים דריש ליה הכי פתות יכול פתיתין גדולים ת"ל פתים אי פתים יכול פחותים מכזית ת"ל אותה:

מכפלה - הואיל ולא כתיב בה אלא מנחת פתים ולא פתות אותה פתים:

חביצא - תבשיל שקורין שלנקיק שמפררין בה פת:

פרורין כזית - דבחד פירור איכא כזית:

היה עומד - כהן שלא הביא מנחה בשנה זו. לישנא אחרינא ישראל שלא הביא מנחה מימיו:

נטלן לאכלן - כהן:

ותנן - במתני' וכולן פותתן כזיתים אלמא פתיתין כזית מברכינן עליהן המוציא:

מפרכן - למנחות לאחר אפיית:

ליקט מכולן - אפתיתין שאין בהן כזית קאי ולא איתפרש לן היכא והא ליכא למימר דאמנחות קאי דקתני ואם חמץ הוא וכל המנחות באות מצה:

אם מצה כו' - אלמא חשיבי:

כשערסן - שלשן וצירפן יחד לכזית שלם:

בבא מלחם גדול - פירורים פחות מכזית שפתתן מלחם גדול הן חשובות אגב אביהן דכי פתתן הוי בלחם יותר מכזית ואהכי חייב לברך על הפירורין שנטל מן הלחם:

מאי הוי עלה - דברכת המוציא:

תוריתא דנהמא - תאר מראית לחם: