Enjoying this page?

צורת הדף באתר היברובוקס

מתניתין כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן

כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן - שנשחט עולה לשם שלמים:

- כשרים.

כשרים - לזרוק דמן, ולהקטיר אימוריהם, ולאכול את הנאכלין - אע"פ שמצותן לשוחטן לשמן. כדיליף בגמ':

אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה.

אלא שלא עלו וכו' - וצריך להביא אחר לחובתו או לנדרו, וישחטנו לשמו:

חוץ מן הפסח והחטאת.

חוץ מן הפסח והחטאת - שהן פסולין לגמרי. ויליף לה בגמ':

הפסח - בזמנו. והחטאת - בכל זמן.

הפסח בזמנו - [פסול] שלא לשמו. כל זמן שחיטתו, דהיינו מחצות היום של ערב פסח עד הערב. אבל קודם לכן ואחר מכאן - קיימא לן (לקמן דף ז:) דפסח בשאר ימות השנה [שלמים] הוא, וכל דינו כשלמים. ואמרינן לעיל דשאר זבחים כשרין שלא לשמן. ובגמ' יליף לה מקראי:

רבי אליעזר אומר: אף האשם, הפסח בזמנו,  והחטאת והאשם בכל זמן.

אף האשם - כדמפרש טעמא ואזיל:

אמר רבי אליעזר: החטאת באה על חטא והאשם בא על חטא, מה חטאת פסולה שלא לשמה, אף האשם פסול שלא לשמו.

יוסי בן חוני אומר: הנשחטין לשם פסח ולשם חטאת - פסולין.

הנשחטין לשם פסח - כל שאר זבחים שנזבחו בי"ד בניסן לשם פסח או שנזבחו לשם חטאת בכל זמן - פסולין. כי היכי דאינהו פסולין לשם אחרים. ובגמרא יליף טעמא דאחרים לשם  פסח בברייתא:

שמעון אחי עזריה אומר:

שמעון אחי עזריה - על שם שעזריה עסק בפרקמטיא וסיפק צורכי שמעון אחיו בשעה שהיה עוסק בתורה, והתנו ביניהן שיהא חלק לעזריה בשכר תלמודו של שמעון. כדאמרי'  בסוטה: (דף כא.) "אם יתן איש את כל הון ביתו וגו'", לא כשמעון אחי עזריה. לפיכך נקרא על שמו שלמד על ידו:

שחטן לשם גבוה מהן - כשרין. לשם נמוך מהן - פסולין.

שחטן - לשאר זבחים לשם גבוה מהן - כשרין. כדמפרש ואזיל. ובגמרא (לקמן דף יא:) יליף לה ומפרש להאי כשרין: אי כשרין [ועלו] קאמר, ובתרתי פליגי. אי כשרין ולא עלו קאמר, ובגבוה  ובנמוך הוא דפליגי:

לשם נמוך מהן פסולין - לגמרי: בכור ומעשר בהמה נמוכין משלמים, כדאמרינן בפ' כל התדיר (לקמן דף פט.). מפני שהשלמים טעונין: מתן ארבע, סמיכה, ונסכים, ותנופת חזה ושוק:

כיצד?

קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים - פסולין.

קדשים קלים ששחטן לשם קדשי קדשים - כשרין.

הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים - כשרין.

שלמים ששחטן לשם בכור ולשם מעשר - פסולין:

גמ' למה לי למיתנא: "אלא שלא עלו", ליתני: "ולא על לבעלים לשם חובה"?

למה לי למיתני אלא - להאריך בלשונוף ליתני: "ולא עלו לבעלים כו'", לשון קצרה. כדקיימא לן: (פסחים דף ג:) לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה:

הא קמ"ל לבעלים הוא דלא עלו לשם חובה,

הא קמ"ל - שאין בהם שום ירידה אלא אותה לבדו:

אבל בקדושתייהו קיימי, ואסור לשנויי בהו.

אבל בקדושתייהו קיימי ואסור לשנויי בהו - תו שינויא אחרינא לעבוד אחת משאר עבודות לכתחילה שלא לשמה. מיהו אם עבר ושינה כשר:

וכדרבא.

דאמר רבא: עולה ששחטה שלא לשמה - אסור לזרוק דמה שלא לשמה.

איבעית אימא סברא. איבעית אימא קרא.

איבעית אימא סברא - משום דשני בה כל הני - לישני בה וליזיל?!

משום דשני בה - חדא זימנא, לישני בה כל הני וניזיל:

איבעית אימא קרא: (דברים כג, כד) "מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה' אלהיך נדבה וגו'".

האי נדבה