סיפא אתאן לתינוקות של בית רבן.
סיפא אתאן לתינוקות של בית רבן - ואע"ג דקול הבא מחמת אחרים לא מצי מחויי:
ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך.
משום תקנת יהושע בן גמלא - אחד מן הכהנים הגדולים שעמדו בבית שני כדאמר ביבמות (דף סא):
דאמר רב יהודה אמר רב: "ברם זכור אותו האיש לטוב, ויהושע בן גמלא שמו. שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל".
שבתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה למד תורה.
מאי דרוש?
(דברים יא, יט) "ולמדתם אותם", ולמדתם אתם.
התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים.
מאי דרוש?
(ישעיהו ב, ג) "כי מציון תצא תורה".
ועדיין מי שיש לו אב, היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב לא היה עולה ולמד.
התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך.
פלך - הרבה מדינות בפלך אחד והוא לשון אפרכייא:
ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז.
ומי שהיה רבו כועס עליו, מבעיט בו ויצא.
עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן: שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע.
אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת: "עד שית לא תקביל, מכאן ואילך קביל ואספי ליה כתורא".
רב שמואל בר שילת - מלמד תינוקות היה (לעיל דף ח:):
ואספי ליה - האכילהו והשקהו תורה בעל כרחו כשור שנותנין עליו עול על צוארו:
וא"ל רב לרב שמואל בר שילת: כי מחית לינוקא, לא תימחי אלא בערקתא דמסנא.
לא תמחייה אלא בערקתא דמסנא - ברצועות של מנעלים כלומר מכה קלה שלא יוזק:
דקארי קארי, דלא קארי ליהוי צוותא לחבריה.
ליהוי צוותא לחבריה - אינך זקוק לייסרו יותר מדאי ולא לסלקו מלפניך אלא ישב עם האחרים בצוותא וסופו לתת לב:
מיתיבי: אחד מבני חצר שביקש לעשות רופא אומן וגרדי ומלמד תינוקות, בני חצר מעכבין עליו?
רופא - מוהל:
אומן - מקיז דם:
מעכבין עליו - מפני שמרבה עליהן קול נכנסין ויוצאין:
הכא במאי עסקינן בתינוקות דעכו"ם.
ת"ש: שנים שיושבין בחצר וביקש אחד מהן לעשות רופא יאומן וגרדי ומלמד תינוקות, חבירו מעכב עליו?
ה"נ בתינוקות דעכו"ם.
ת"ש: מי שיש לו בית בחצר השותפין ה"ז לא ישכירנו לא לרופא ולא לאומן ולא לגרדי ולא לסופר יהודי ולא לסופר ארמאי?
לסופר יהודי - מלמד תינוקות:
הכא במאי עסקינן בסופר מתא.
בסופר מתא - מלמד תינוקות העיר ומושיב מלמדים תחתיו והוא מורה את כולם איך יעשו ויש שם קול גדול:
אמר רבא: מתקנת יהושע בן גמלא ואילך לא ממטינן ינוקא ממתא למתא.
מתקנת יהושע בן גמלא ואילך - שישבו מלמדי תינוקות בכל עיר:
לא ממטינן ינוקא ממתא למתא - ללמוד מיום ליום שמא יוזק בדרכים שהשטן מקטרג בשעת הסכנה שנאמר פן יקראנו אסון (בראשית מב) אלא יוכל לכוף בני אותו מתא להושיב מלמדי תינוקות:
אבל מבי כנישתא לבי כנישתא ממטינן.
ואי מפסק נהרא, לא ממטינן.
ואי איכא תיתורא, ממטינן.
תיתורא - גשר רחב וחבירו במנחות (דף לה.) תיתורא דתפילין מקום מושבם שדומה לגשר:
ואי איכא גמלא, לא ממטינן.
גמלא - לוח קצרה:
ואמר רבא: סך מקרי דרדקי, עשרין וחמשה ינוקי.
סך מקרי דרדקי - מנין תינוקות הראויין למלמד אחד:
ואי איכא חמשין, מותבינן תרי.
ואי איכא ארבעין, מוקמינן ריש דוכנא.
ריש דוכנא - שומע עם התינוקות מפי המלמד וחוזר ומשגירו בפי התינוקות ואותו ריש דוכנא נוטל שכר:
ומסייעין ליה ממתא.
ומסייעין ליה ממתא - לשכור לו אותו ריש דוכנא:
ואמר רבא: האי מקרי ינוקי דגריס, ואיכא אחרינא דגריס טפי מיניה, לא מסלקינן ליה. דלמא אתי לאיתרשולי.
דילמא אתי לאיתרשולי - יתפאר בלבו שאין כמותו ויתרשל מן התינוקות ולא יירא שמא יסלקוהו:
רב דימי מנהרדעא אמר: כ"ש דגריס טפי. "קנאת סופרים תרבה חכמה".
כל שכן - כשחשבנוהו יתן לב להיות למד יפה שדואג מקנאת חבירו שסלקוהו מפניו שיביישנו בבני העיר:
ואמר רבא: הני תרי מקרי דרדקי חד גריס ולא דייק וחד דייק ולא גריס.
דגריס ולא דייק - שלומד הרבה ולא דייק בלימוד התינוקות שלא ישתבשו:
מותבינן ההוא דגריס ולא דייק, שבשתא ממילא נפקא.
רב דימי מנהרדעא אמר: מותבינן דדייק ולא גריס, שבשתא כיון דעל על.
דכתיב: (מלכים א יא, טז) "כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום".
כי אתא לקמיה דדוד אמר ליה: