Right Click Here and click save as to download

בשם ר' שמעון בן לקיש, דב"ש היא.

דאי כב"ה, עניים אוכלין ומעשרין.

וא"ל ר' יוסי, שמענו שהוא פטור ממעשר ד"ה, משום קנסא:

הלכה ג משנה

בחמשה עשר בו, שולחנות היו יושבין במדינה.

בכ"ה בו, ישבו במקדש.

משישבו במקדש התחילו למשכן.

את מי ממשכנין?

לוים, וישראלים, וגרים, ועבדים משוחררים.

אבל לא נשים, ועבדים, וקטנים.

וכל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו, שוב אינו פוסק.

אין ממשכנין את הכהנים, מפני דרכי שלום.

אמר ר' יהודה, העיד בן בוכרי ביבנה, כל כהן ששוקל, אינו חוטא.

אמר לו רבן יוחנן בן זכאי, לא כי, אלא כל כהן שאינו שוקל, חוטא.

אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן.

(ויקרא ו, ) "וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל".

הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו, היאך נאכלין?!:

גמרא

אין ממשכנין את הקטנים: הא לתבוע, תובעין.

הדא דתימר, בשהביא שתי שערות, אבל אם לא הביא שתי שערות, לא בדא.

ולמשכן אין ממשכנין, אע"פ שהביא ב' שערות.

כיני מתני', "אין ממשכנין את הכהנים, מפני דרך הכבוד:"

אמר ר' יהודה העיד כו': א"ר ברכיה, טעמא דרבן יוחנן בן זכאי (שמות ל, ) "זה יתנו", י"ב שבטים, יתנו.

ר' טבי בשם רב המנונא, כן משיבין חכמים לר"י, חטאת יחיד מתה, אין חטאת ציבור מתה.

מנחת היחיד קריבה כליל, ואין מנחת הציבור קריבה כליל.

וקשיא, משיבין לאדם דבר שאינו מודה בו?!

דתנן, "שאין חטאת ציבור מתה.

ר' יהודה אומר, תמות".

והוא מותיב לן, זו לא נדבת יחיד היא.

ואינון מתיבין ליה, מכיון שנמסרה לציבור, כמי שהיא נדבת ציבור.

כתיב (שמות ל, ) "כל העובר על הפקודים".

ר' יהודה ור' נחמיה.

חד אמר, כל דעבר בימא, יתן.

וחרנא אמר, כל דעבר על פיקודייא, יתן.

מאן דאמר כל דעבר בימא יתן, מסייע לר"י בן זכאי.

מ"ד כל דעבר על פיקודייא יתן, מסייע לבן בוכרי:

הלכה ד משנה

אע"פ שאמרו אין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים, אבל אם שקלו מקבלין מידן.

הנכרי והכותי ששקלו, אין מקבלין מהן.

ואין מקבלין מידם: קיני זבין, וקיני זבות, וקיני יולדות, וחטאות, ואשמות.

זה הכלל, כל שנידר ונידב, מקבלין מידן.

וכל שאין נידר ונידב, אין מקבלין מידן.

וכן מפורש על ידי עזרא, שנאמר (עזרא ד ) "לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו".