אך ביאור הענין, למה אמרו רז"ל שעוה"ז דוקא נברא בה'?
הנה ידוע לכל חכמי לב, כי ריבוי העולמות וההיכלות אשר אין להם מספר.
- כמ"ש: "היש מספר לגדודיו", ובכל היכל וגדוד, אלף אלפין ורבוא רבבן מלאכים. וכן נרנח"י מדרגות לאין קץ. ובכל עולם והיכלות, מריבוי היכלות שבאצי' בריאה יצירה -
הנה כל ריבויים אלו, ריבוי אחר ריבוי עד אין קץ ממש - הכל נמשך ונשפע מריבוי צירופי כ"ב אותיות דבר ה', המתחלקות ג"כ לצירופים רבים עד אין קץ ותכלית ממש.
כמ"ש בספר יצירה: "שבעה אבנים, בונות חמשת אלפים וארבעים בתים, מכאן ואילך צא וחשוב, מה שאין הפה יכול לדבר כו'".
והגם שיש במעלות ומדריגות המלאכים ונשמות כמה וכמה מיני מעלות ומדריגות חלוקות לאין קץ, גבוה על גבוה?
הנה הכל נמשך לפי חילופי הצירופים והתמורות בא"ת ב"ש כו'. (וכמ"ש בפי"ב).
אך דרך כלל, הנה כולם בעלי חכמה ודעת, ויודעים את בוראם, מפני היות חיותם מפנימיות האותיות הנמשכות מבחי' ח"ע וכנ"ל.
אך העולם הזה השפל עם החיות שבתוכו, קטן מהכיל ולסבול אור וחיות מבחינת צורת האותיות ופנימיותן, להאיר ולהשפיע בו בלי לבוש והסתר, כמו שמאירות ומשפיעות לנשמות ומלאכים.
רק ההארה וההשפעה באה ונשפע לעוה"ז מבחינת חומר וגוף האותיות וחיצוניותם.
שהוא בחינת ההבל המתחלק לז' הבלים שבקהלת, שעליהם העולם עומד, כמ"ש בזוה"ק.
והוא מוצא פי ה', המתלבש בעולם הזה וכל צבאיו להחיותם.
ובתוכו מלובשת בחינת צורת אותיות הדבור והמחשבה ממדותיו הקדושות ורצונו וחכמתו וכו' המיוחדות בא"ס ב"ה בתכלית.
(וז"ש האר"י ז"ל: שבחינת חיצוניות הכלים דמלכות דאצילות, המרומזות בה' של שם הוי' ב"ה, הם ירדו ונעשו נשמה לעולם העשיה)
וכן כתוב בתקונים, שהיו"ד הוא באצי' כו', וה' תתאה מקננת בעשיה: