וככה ממש, על דרך משל המבדיל הבדלות לאין קץ, בנשמת האדם, שהיא בחי' נפש האלקי', דמתוכיה נפח.
יש בה בחי' שכל הנעלם, המרומז באות יו"ד.
שבכחו לצאת אל הגילוי, להבין ולהשכיל באמתתו ית' ובגדולתו וכו', כל חד וחד לפום שיעורא דילי', לפי רוחב שכלו ובינתו.
וכפי אשר מעמיק שכלו ומרחיב דעתו ובינתו להתבונן בגדולתו ית'.
אזי מרומזת בינתו באות ה"א.
שיש לה רוחב וגם אורך, המורה ההמשכה מלמעלה למטה, להוליד מבינתו והתבוננותו בגדולת ה', אהבה ויראה ותולדותיהן במוחו ותעלומות לבו, ואח"כ בבחי' התגלות לבו.
ומזה נמשכה עבודה האמיתית בעסק התורה והמצות בקול ודבור או מעשה, הן אותיות וא"ו ה"א וכו'.
וגם ההתבוננות, להבין ולהשכיל באמתתו וגדולתו ית', נמשכה ג"כ מהתורה.
דאורייתא מחכמה נפקא, היא בחי' יו"ד של שם הוי' וכו':