עוד זאת, ישמח בכפליים בשמחת ה' וגודל נחת רוח לפניו ית', באמונה זו, דאתכפיא ס"א ממש ואתהפך חשוכא לנהורא. שהוא חשך הקליפות שבעה"ז החומרי, המחשיכים ומכסים על אורו ית', עד עת קץ. כמ"ש: קץ שם לחשך.
[דהיינו קץ הימין, שיעביר רוח הטומאה מן הארץ, ונגלה כבוד ה', וראו כל בשר יחדיו. וכמ"ש לקמן]
ובפרט בארצות עו"ג שאוירם טמא ומלא קליפות וס"א. ואין שמחה לפניו ית', כאורה ושמחה ביתרון אור הבא מן החשך דייקא.
וז"ש: ישמח ישראל בעושיו - פי', שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתוני', שהם בחי' עשיה גשמיית ממש.
וז"ש: בעושיו לשון רבים, שהוא עוה"ז הגשמי המלא קליפות וס"א שנק' רשות הרבים וטורי דפרודא, ואתהפכן לנהורא ונעשים רשות היחיד ליחודו ית' באמונה זו: