פרק ג
והנה כל בחינה ומדרגה משלש אלו, נפש רוח ונשמה, כלולה מעשר בחינות - כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן - הנחלקות לשתים, שהן: שלש אמות ושבע כפולות - פירוש: חכמה בינה ודעת ושבעת ימי הבנין, חסד גבורה תפארת כו'.
וכך בנפש האדם, שנחלקת לשתים: שכל ומדות. השכל כולל: חכמה בינה ודעת. והמדות: הן אהבת ה', ופחדו ויראתו, ולפארו כו'. וחכמה בינה דעת נקראו: "אמות" ומקור למדות - כי המדות הן תולדות חב"ד:
וביאור הענין: כי הנה השכל שבנפש המשכלת, שהוא המשכיל כל דבר - נקרא בשם "חכמה" - כ"ח מ"ה. וכשמוציא כחו אל הפועל - שמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו מתוך איזה דבר חכמה המושכל בשכלו - נקרא בינה. והן הם אב ואם המולידות אהבת ה' ויראתו ופחדו.