דוד זמירות קרית להו כו'.
הנה בזהר: "שבחא דאורייתא ורננה כו'".
ולהבין מהו השבח להקב"ה כשזה אסור או מותר?
הנה הוא ע"ד: "מה גדלו מעשיך ה', מאד עמקו מחשבותיך".
כי הנה נודע שכל העולמות עליונים ותחתונים תלוים בדקדוק מצוה א'.
דרך משל, אם הקרבן כשר - נעשה יחוד עליון, ועולים כל העולמות לקבל חיותם ושפעם.
ואם שינה - שקיבל הדם בשמאלו דרך משל, או שלא בכלי שרת כשר, או שהיתה חציצה - אזי נתבטלה עליות העולמות וחיותם ושפעם מחיי החיים א"ס ב"ה.
וכן בתפילין כשרות - מתגלים מוחין עליונים דז"א ונוקבא, שהם מקור החיים לכל העולמות. ובדקדוק אחד - נפסלין ומסתלקין המוחין.
וכה"ג בדקדוקי מצות ל"ת.
והלכך המתבונן מה גדלו מעשי ה' שבריבוי העולמות וכל צבאם, ואיך כולם בטלים במציאות לגבי דקדוק א' מדקדוקי תורה, שהוא עומק מחשבה עליונה וחכמתו ית', אשר בדקדוק קל עולים כל העולמות ומקבלים חיותם ושפעם או להיפך ח"ו.
ומזה נתבונן גדולת עומק מחשבתו ית' שהוא בבחי' בלי גבול ותכלית. ומעלתה לאין קץ ותכלית על מעלות חיות כל העולמות.
- שכל חיותם שופע מדקדוק אחד ממנה, שהוא נמשך ממקורו, הוא עומק מחשבתו ית'. כמו שער האדם הנמשך ממוחו עד"מ. וכנודע מהתיקונים והאד"ר.
וזאת היתה שמחת דוד המלך עליו השלום, שהיה מזמר ומרנן, לשמח לבו בעסק התורה בעת צרתו.