ובר מן כל דין, אפי' בנשמה דאצי' - אף שהיא מכלים דאצי'. וכן בנפש רוח - מכלים דיצי' עשי'.
הנה רחימו [אולי צ"ל דו"ר] שכליי' שלהם, מעוררים ג"כ בכלים דיצי' עשי', בחי' העלאה ממטה למעלה, באתערותא דלתתא, וזהו בחי' הסתלקות לבד ח"ו.
אבל בחי' המשכה מלמעלה למטה, הוא ע"י מצות מעשיות דוקא. להמשיך אור בכלים, ובחיצונית הכלים דוקא.
שחיצוניות העליון יורד למטה, ופנימיות התחתון עולה למעלה.
וז"ש בזהר פ' פקודי הנ"ל, דאית סדורא כו', ושתיהן צורך גבוה, העלאה והמשכה. ע"י העלאת מ"ן מס"ג, בבחי' עובדא ומלולא.
וזהו תכלית ההשתלשלו' להתגלות אור עליון למטה, ולא לעלות התחתון למעלה, שזה אינו אלא לפי שעה.
ואף גם זאת, דוקא עליות הכלים לאורות עליונים היא מעלת השבת ויוה"כ. אבל לא עליות והסתלקות האורות ח"ו. כמ"ש בפע"ח.
ונר"ן של האדם, לגבי גופו, בעוה"ז, חשיבי כאורות לגבי כלים. וכן דו"ר שכליים לגבי מצות מעשיות דוקא.
ולכן התפלל משרע"ה תפלות כמנין ואתחנן, על קיום מצות מעשיות דוקא. וה"ה לדבור גשמי של הלכותיהן.