והנה זה לעומת זה, יש עשרה כתרי דמסאבותא, ומהן נמשכות נפשות העו"ג, ג"כ כלולות מעשר בחי' אלו ממש.
ומודעת זאת בארץ מ"ש בספר הגלגולים ע"פ: "אשר שלט האדם באדם לרע לו" [קהלת ח, ט], שהוא סוד גלות השכינה בתוך הקליפות להחיותם ולהשליטם בזמן הגלות. אבל הוא "לרע לו וכו'".
ולכן העו"ג היו שולטין על ישראל, להיות נפשות העו"ג מהקליפות אשר השכינה מתלבשת בבחי' גלות בתוכם.
והנה אף שזה צריך ביאור רחב איך ומה - מ"מ האמת כן הוא.
אלא שאעפ"כ אין הקליפות והעו"ג יונקים ומקבלים חיות אלא מהארה הנמשכת להם מבחי' אחוריים דקדושה, כמאן דשדי בתר כתפי'.
ואף גם זאת ע"י צמצומים ומסכים רבים ועצומים, עד שנתלבשה הארה זו בחומריות עולם הזה, ומשפעת לעו"ג עושר וכבוד וכל תענוגים גשמיים.
משא"כ ישראל, יונקים מבחי' פנים העליונים. כמ"ש: "יאר ה' פניו אליך", כל אחד ואחד לפי שרש נשמתו עד רום המעלות: