והגם שהיש הנברא הוא ג"כ כלא חשיב קמיה, דהיינו שבטל במציאות לגבי הכח והאור השופע בו מהכלים די"ס דאבי"ע.שהקו אור א"ס ב"ה מאיר בהם. וכזיו השמש בשמש, כמ"ש בלק"א ח"ב?
היינו קמיה דוקא, שהיא ידיעתו ית' מלמעלה למטה.
אבל בידיעה שממטה למעלה, היש הנברא הוא דבר נפרד לגמרי בידיעה והשגה זו שממטה.
כי הכח השופע בו אינו מושג כלל וכלל, וגם אין ערוך זה לזה כלל וכלל, לא מיניה ולא מקצתיה, מהערך שמהעלול אל העילה.
שהעלול יודע ומשיג איזה השגה בעילתו, ובטל אצלו ע"י ידיעה והשגה זו.
וגם במהותם ועצמותם, אין הפרש גדול כ"כ, רק שזה עילה וזה עלול.
ולא מיניה ולא מקצתיה, מההפרש שבין מהות היש הנברא, למהות הכח והאור השופע בו להוותו מאין ליש.