"כי על מוצא פי ה' יחיה האדם".
ומ"מ לא יצא ידי חובתו בהרהור ועיון לבדו, עד שיוציא בשפתיו, כדי להמשיך אור א"ס ב"ה למטה עד נפש החיונית השוכנת בדם האדם, המתהוה מדומם צומח חי.
כדי להעלות כולן לה', עם כל העולם כולו, ולכללן ביחודו ואורו ית'.
אשר יאיר לארץ ולדרים בבחי' גילוי, "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר וכו'".
שזהו תכלית השתלשלות כל העולמות, להיות כבוד ה' מלא כל הארץ הלזו דוקא, בבחי' גילוי.
לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירא למיתקא, כנ"ל באריכות.
וזהו תכלית כוונת האדם בעבודתו, להמשיך אור אין סוף ברוך הוא למטה.
רק שצריך תחלה העלאת מ"ן, למסור לו נפשו ומאודו כנ"ל: