כי כמו שכנפי העוף אינם עיקר העוף, ואין חיותו תלוי בהם כלל. כדתנן: "ניטלו אגפיה - כשרה".
והעיקר הוא ראשו וכל גופו, והכנפיים אינם רק משמשים לראשו וגופו, לפרחא בהון.
וכך ד"מ התורה ומצות, הן עיקר היחוד העליון, ע"י גילוי רצון העליון המתגלה על ידיהן.
והדחילו ורחימו הם מעלים אותן למקום שיתגלה בו הרצון אור אין סוף ברוך הוא והיחוד, שהן יצירה ובריאה:
הגהה (או אפילו בעשיה בי"ס דקדושה, מקום מצות מעשיות. וכן מקרא.
אבל במשנה מתגלה היחוד ואור אין סוף ברוך הוא ביצירה. ובתלמוד בבריאה.
דהיינו שבלימוד מקרא, מתפשט היחוד ואור א"ס ב"ה מאצילות עד העשיה.
ובמשנה עד היצירה לבדה.
ובתלמוד עד הבריאה לבדה.
כי כולן באצילות.
אבל קבלה אינה מתפשטת כלל מאצילות לבי"ע. כמ"ש בפרע"ח):